שאלות תשובות

השאירו פרטים

נציג מטעמנו יחזור אליכם בהקדם

שי שלום, 
ישנם בתי תוכנה רבים שמפתחים אתרי אינטרנט. 
יש כאלו שמפתחים על מערכות סגורות ויש כאלו שמפתחים על קוד פתוח (כמו וורדפרס, ג’ומלה וכדומה). 
אתר המבוסס על קוד פתוח ניתן להעביר לבית תוכנה אחר במקרה הצורך ולכן התלות שלך בבית התוכנה נמוכה יותר. 
אתר שפותח במערכת סגורה לא ניתן להעביר. 
אני מניח שאתה מעוניין באתר תדמיתי. הפרמטרים שהייתי מציע לך לבחון לפני קבלת החלטה הם:

  1. הניסיון והפרוקיטים שפיתחה החברה בתחום בו אתה מעוניין (תדמיתי, חנות מקוונת, אפליקציה וכדו’).
  2. הגב הכלכלי של החברה – חשוב להתקשר עם חברה חזקה ויציבה שתוכל לתמוך באתר ובתחזוקתו בעתיד. קשה אמנם לקבל אינדיקציה לגבי זה אבל שווה להשקיע מאמץ בבדיקה בסיסית (לשוחח עם לקוחות בעיקר).
  3. מחיר – טווח המחירים גדול מאוד ולעיתים המחיר המבוקש לא מוצדק ביחס לצרכים. צריך לזכור שלא כל עסק צריך אותה רמה של השקעה בעיצוב, ביכולות ניהול התוכן וכו’. חשוב לעשות השוואת מחירים מול מספר בתי תוכנה בהתאם לצרכים הספציפיים שלך.
  4. ממליצים – חשוב מאוד לשוחח עם מספר ממליצים. ניתן לבקש שמות של ממליצים מבית התוכנה אך עדיף יהיה שתבחר בעצמך  3-4 לקוחות שהזמינו פרויקטים בעלי מאפיינים דומים ולבקש את אנשי הקשר שלהם (את הפרויקטים תוכל למצוא בדרך כלל באתר של בית התוכנה).
  5. כימייה ויחס אישי עם מנהל הפרויקט חשובים לא פחות מיתר הנושאים.

מקווה שסייעתי לך 
יניב

שירן שלום,

ניהול כספים הוא עניין של חובה בכל עסק, קטן או גדול.

היכולת לנהל את הכספים באופן מספק תלויה בכלי הניהול בהם תעשה שימוש אך גם בהתנהלות.  

בכל הקשור להתנהלות – הפרדת החשבון העסקי מהפרטי הכרחית וחשובה. חשוב גם להקפיד להשתמש בחשבון של העסק להוצאות וההכנסות של העסק בלבד (ולא להוציא הוצאות פרטיות מהחשבון של העסק.

עשה לך נוהג לפיו תמשוך לחשבונך הפרטי בכל חודש, ביום מסוים את הסכום לו אתה זקוק למחייתך (כמובן בהתאם ליכולות העסק), ממש כשם שאתה מעביר משכורות לעובדיך. נוהג זה יאפשר לך לשלוט על הכספים בצורה טובה יותר.

בהצלחה! 
יניב

שראל שלום,
עוברים דרכנו עסקים מעניינים שמחפשים השקעות מכל מיני סוגים – גם עסקים פעילים וגם סטארטאפים. 
חלקם מחפשים משקיע שגם ירצה לקחת חלק בפעילות (תמורת שכר).
תתקשר ונדבר,
יניב

אבינועם שלום, 

שאלתך רלוונטית לבעלי עסקים רבים שנתקלים במצב דומה מדיי פעם. 
האפשרות לשכור אדם קרוב, בן משפחה או חבר, עליו לכאורה ניתן לסמוך יותר. מצד שני, בשונה מעובד רגיל, במידה ודברים לא יסתדרו העניינים עלולים לגלוש לרמה המשפחתית ובכך לגרום לנזק. 
אני רוצה לתת לך שני טיפים שיצמצמו את הסיכון של שניכם להפגע מהמהלך:

  1. לבצע הגדרה ברורה של התפקיד של הדוד ו”כללי המשחק” בניכם. בתוך זה יש להגדיק מהם בדיוק תחומי האחריות שלו, מסגרת העבודה, הציפיות מהתפקיד, היעדים, יחסי העבודה וממשק העבודה בניכם, אלו מהדברים הינם בהחלטתו ואלו לא וכו’. את כל אלו חובה להעלות על הכתב על מנת למנוע אי הבנות, שכחה וכדו’.
  2. להגדיר מראש תקופת ניסיון קצרה של חודש עד חודשיים שלאחריה, ברירת המחדל היא שהדוד עוזב את העבודה. החלטה זו תשתנה אך ורק אם לקראת תום אותה תקופה שניכם תרצו אחרת. הסיכוי במקרה זה ששניכם תרצו אחרת גבוה יותר.

בהצלחה, יניב

רון שלום.
הקמת עסק הינו צעד מאוד משמעותי שעשוי להשפיע באופן חד על עתידך הכלכלי, האישי והמשפחתי. 
הקמה וניהול של עסק כוללים בתוכם מרכיבים רבים, את חלקם ניתן לנתח ולהבין מראש, ממש על הנייר עוד בטרם נכנסת למהלך.
ישנם מרכיבים אחרים אותם קשה מאוד לחזות (מיתון, כניסת מתחרה משמעותי, מקרה בלתי צפוי וכדומה).
להכנס לעסק מבלתי לנתח את הסיכונים והסיכויים – אותם ניתן לחזות מראש – זה ממש כמו לעלות על מטוס מבלי לנתח את מזג האויר הצפוי בדרך.
ועם זאת, גם תכנית עסקית ניתן לחלק למספר שלבים ולהפחית בכך את העלויות.
בתור צעד ראשון הייתי מציע לך לבחון התכנות ראשונית. בחינה זו תספק לך תשובה אם, בהנחה שתפעיל ותנהל את העסק נכון, יהיה לעסק סיכוי ממשי להרוויח כסף, מה צפוי להיות אמדן סכו םההשקעה הנדרש ובתוך כמה זמן אתה צפוי להחזיר את ההשקעה. 
עלות ניתוח כזה עומדת בדרך כלל על כשליש מעלות תכנית עסקית והיא חלק ממנה (כך שגם אם תחליט להמשיך לא תצטרך לשלם פעמיים).
שורה תחתונה וברמה האובייקטיבית ביותר – אסור בשום אופן להקים עסק ללא תכנית פעולה מסודרת, יסודית ומקצועית אבל עם זאת, ניתן גם את הכנת התכנית העסקית לחלק לשלבים ולהפחית בכך את הסיכון בהוצאה זו.
יניב
אבירם שלום רב,
ברמה העקרונית ביותר הייתי ממליץ לך להחליף את המונחים “נראה לי”, “אני מרגיש”, “אני חושב” ב- “אני יודע”. 
לכל השאלות בהן אתה מתלבט יש תשובות ברורות, אם רק מסתכלים דרך העדשה הנכונה. 
תזרים המזומנים לחוץ היות וככל הנראה אתה לא מנהל אותו (אלא הוא אותך). 
כל עסק, קטן כגדול, חייב להתנהל באופן שמאפשר לו לחזות בצורה טובה מאוד את תזרים המזומנים לתקופה הקרובה (כחודשיים- שלושה) ובאומדן סביר לתקופה ממושכת יותר. גם מעקב אחר הרווח והפסד, חישוב נקודת האיזון והמצב המאזני של העסק חיוניים ביותר לצורך קריאת המפה.
עסקים בתחום שלך (תיירות), בדרך כלל סובלים (או נהנים) מעונתיות ולפיכך משונות גבוהה מאוד במכירות בין חודש לחודש. מצב כזה מצריך התנהלות מסוימת שבה התקופות הטובות צריכות לספק את החוסרים שיתהוו בתקופות הקשות.
לגבי נטילת הלוואה במקום מסגרת האשראי – חשוב להבין מה קו האשראי הנכון והמתאים לעסק שלך. ניתן לחשב זאת די בקלות. אם המסגרת עליה נשען החשבון גבוהה מזו שתחשב הרי שההמלצה של הבנק נכונה (לגבי החלק שמעבר למסגרת אשראי הסבירה).
לשאלתך, אני יכול ואשמח לסייע. צור עמי קשר במייל.
יניב
גל שלום,
השאלה שלך מאוד רלוונטית והיא נוגעת לעסקים רבים בכל הקשור לכדאיות הפעלת ערוצי שיווק ומכירות, בעיקר לעסקים קטנים בינוניים.
אין תשובה חד משמעית לשאלה.

ישנם ברמה העקרונית שלוש אפשרויות הפצה (ולעיתים גם שילוב בניהן עשוי להיות רלוונטי):
1) הפצה עצמית על ידי סוכני מכירות
2) הפצה ע”י סוכנים פרילנסרים
3) יצירת שת”פ עם גורם שיווק חיצוני
 
ישנם שלושה היבטים עיקריים אליהם חשוב להתייחס:
  1. היבט העלויות וההשפעה על נקודת האיזון. אפשרות העסקת סוכני מכירות היא היקרה ביותר והיא גורמת להעלאה משמעותית של ההוצאות הקבועות בעסק. מצד שני, העמלות שיקבל סוכן מכירות שמועסק בעסק תהיינה נמוכות הרבה יותר מאשר פרילנסר ובוודאי מגורם מפיץ אשר יבקש ככל הנראה להיות שותף להכנסות לכל אורך הדרך. מצד שני, באלטרנטיבה השניה יהיה הגידול בהוצאות הקבועות קטן (בדר”כ נהוג להשתתף בהוצאות הסוכן ואלו מהוות הוצאה קבועה) אולם הרווח הגולמי שיוותר מהמכירות יהיה נמוך יותר. באלטרנטיבה השלישית, ברוב המקרים לא תהיינה הוצאות קבועות אולם שיעור העמלה יביא לירידה חדה ברווח הגולמי. ראוי לזכור עוד שהאלטרנטיבה הראשונה (וגם השניה, אם כי באופן מצומצם יותר) מצריכות השקעה במשאבי ניהול קבועים, הרבה מעבר לאלטרנטיבה השלישית. גם לזה השפעה על מבנה ההוצאות של העסק. לסיכום, יש לבחון את ההשפעה על נקודת האיזון עבור שלושת האלטרנטיבות. זו שעבורה נקודת האיזון נמוכה יותר – היא זו שתהיה העדיפה.
  2. Time to market – לכל אחת מהאלטרנטיבות יש קיבולת מוגבלת שתקבע את קצב החדירה לשוק וקצת המכירות. חשוב לבחון ולהעריך את הספק המכירות הצפוי מכל אלטרנטיבה.
  3. יחסי עובד מעביר – באלטרנטיבה הראשונה (ולעיתים גם בשניה) יחולו יחסי עובד מעביר בין העובד והעסק בעוד שבאלטרנטיבה השלישית ניתן יהיה להמנע מאלו.
ישנם פרמטרים נוספים שישפיעו על ההחלטה אולם אלו העיקריים.
בהצלחה 🙂
יניב רוסו
ליאת שלום,
הקמת חברה זה עניין טכני, פשוט וקל, אבל אני לא משוכנע שזו השאלה הנכונה.
להקמת חברה יש משמעויות כספיות נכבדות. 
עיתוי הקמת חברה צריך להיות מתוכנן. 
בהחלט לא הייתי ממליץ לך להקים חברה כבר בשלב המקדמי והראשון של הקמת העסק, כאשר את עדיין לא יודעת כיצד העסק יתפתח ויתפקד. 
אני כמובן מאחל לך את כל ההצלחה אבל במידה והעסק לא יצליח, עדיף יהיה לך לסגור עסק שמתנהל כעוסק מורשה ולא כחברה.
מצד שני, ישנם מקרים בהם נכון להקים חברה כבר בשלב הראשון (מיזם שגייס משקיע, מיזם שרושם זכויות על פטנט שהמציא, מיזם בעל סיכונים שנכון לגדרם באמצעות חברה בע”מ ובכך להמנע מסיכונים אישיים גדולים וכו’).
בשורה תחתונה, הייתי מציע לך להתייעץ עם רו”ח או יועץ מקצועי בכדי לקבל החלטה מתי (אם בכלל) יהיה נכון לך להקים את החברה.
יניב

אורן,

זו קביעה כוללנית ומטעית, בנקים מהווים פתרון מעולה למינוף של העסק.

במידה והעסק שלך מנוהל נכון ובאופן מקצועי, עם בקרה מלאה על הכספים ובמידה והרווח שאתה מייצר עולה על עלויות המימון, אין סיבה שלא להשתמש במינוף בנקאי. כמובן בהיקפים המתאימים ותוך ניתוח הסיכונים.

יניב
רותי שלום,
אמנם אני לא אובייקטיבי אבל אענה לך באובייקטיביות.
אכן, רבים מהיועצים אומרים את אותם דברים אבל אין זה אומר שלכולם אותו רקע, ניסיון אישי וניסיון מקצועי. את צריכה לבדוק את אלו ומומלץ גם שתדברי עם לקוחות קודמים.
מעבר לזה מאוד חשוב שתהיה לך כימיה עם היועץ איתו תחליטי לעבוד. חשוב שתרגישי שאת יכולה לדבר איתו באופן פתוח על הכל, בלי מחיצות ובלי מסננות.
בהצלחה 🙂
יניב
יובל שלום
אכן, בכדי לקדם את המיזם שלך תאלץ לחשוף אותו בפני בעלי מקצוע ויועצים ועדיף לך גם בפני לקוחות פוטנציאליים, חברים וכו’ (בכדי לקבל חוות דעת נוספת).
אפשר להחתים אנשים על מסמך סודיות אבל האמת היא שאם מישהו באמת ירצה לקחת לך את הרעיון יהיה לו מאוד קל לטשטש את העקבות ולמסמך הסודיות לא יהיה יותר מדיי משמעות.
אני מציע לך לחשוף רק את מה שנדרש לך לחשוף בפני כל גורם איתו אתה בקשר. לא כל אחד צריך לדעת את “הסוד” שלך לפרטי הפרטים. ובכל מקרה, תשתמש באינטואיציה לגבי האנשים איתם אתה מדבר.
מסמכי סודיות סטנדרטיים תוכל למצוא באינטרנט. 
אתה גם מוזמן ליצור איתי קשר ואשלח אליך מסמך כזה.
בהצלחה, יניב
רעות היי,
ברמה העקרונית זה אפשרי אולם לפני כן אצטרך להבין מאוד לעומק את המיזם, הנחות היסוד שלקחת בחשבון, רמת עומק ניתוח השוק והסביבה העסקית, מידת סבירות התחשיבים וכו’.
במידה וכל אלו נעשו באופן מעמיק, יסודי ומקצועי לא תהיה כל בעיה להשלים את המסמך. 
במידה ולא – לא אוכל לסייע בכתיבה אבל אוכל לסייע בתיקון הטעויות ולאחר מכן בכתיבה.
בברכה, יניב
דני שלום,
שאלתך מאוד רלוונטית וחשובה. 
חישוב שוטף ותדיר של הרווחיות של עסק הוא הכרח בכל עסק, בפרט כזה הנהנה (או סובל) מעונתיות, תנודתיות ומאפייני אי-יציבות אחרים.
לפני שאלת הרווחיות באה השאלה – מהי נקודת האיזון של העסק שלך?
נקודת האיזון זו ההכנסה החודשית הנדרשת על מנת לכסות את כל הוצאותיו. הכנסות מעבר לנקודת יתחילו לייצר רווח.
אני ממליץ לך לקרוא את הפרק “כיצד לחשב את נקודת האיזון” (פרק 6 בספר “כמעט הצלחתי” אותו אני כתבתי). 
אני מניח שלאחר מכן הדברים יהיו לך מאוד ברורים.
אני כאן לכל שאלה נוספת.
יניב רוסו
 
הקישור להורדת הספר (חינם):
אלי שלום,
ניהול תזרים מזומנים חייב להתקיים בכל עסק, קטן או גדול, בין אם הוא בתוך מסגרות האשראי שלו ובוודאי אם הוא מתקרב לקצה האשראי או עובד אותו, חלילה.על זה אין שום ספקות.
לגבי אופן ניהול התזרים – יש כאלו שבוחרים לרכוש תוכנה (ויש תוכנות רבות המוצעות בשוק, חלקן אף בחינם), יש כאלו שעובדים על גיליון אקסל וישנם כאלו שעושים זאת ידנית.
ההחלטה על אופן ניהול תזרים המזומנים בעסק קטן תלויה בכל מקרה לגופו הן ברמת המורכבות (עסק עם כמות גדולה של פעולות שונה ברמת המורכבות מעסק עם מספר פעולות מצומצם מאוד) והן בהעדפה של בעל העסק. אני אישית לא ממליץ על עבודה ידנית בעיקר בשל הקושי בניתוח רגישות ושינויים בתזרים.
יניב

ערן שלום

עלות תכנית הבראה נקבעת למעשה לפי רמת המורכבות של הסיטואציה בה מצוי העסק (וממנה נגזרים זמן העבודה שנדרש להשקיע ואינטנסיביות התהליך). לכן אין מחיר אחד וקבוע.

עם זאת את עלות התכנית מחלקים ל- 3 שלבים אשר לכל אחד מהם ערך מאוד משמעותי עבורך, והעלות של כל אחד מהם נמוכה.

אין אפשרות לשלם על תכנית הבראה לפי תוצאות (היות ובמרבית המקרים בלתי ניתן להגדיר תוצאות כמותיות בטווח זמן מוגדר מראש), אולם הניסיון מוכיח מעל לכל ספק שעלות תכנית ההבראה נמוכה בסדרי גודל מהתועלת הכספית והעסקית שלה (וזאת מחוץ למצוקה האישית שנפתרת).

בכל מקרה, אם העסק שלך בבעיה שווה להתייעץ מוקדם ככל האפשר לגבי האפשרויות שעומדות בפניך (בדרך כלל ייעוץ כזה ידרוש פגישה אחת והוא לא יהיה כרוך בתשלום). כל יום שעובר עשוי להחמיר את המצב ולהפחית את הסיכויים להבראה.

הרבה הצלחה!

יניב רוסו

ניר שלום, 

האפשרות של גיוס המונים התפתחה רק בתקופה האחרונה. זה כלי מאוד אפקטיבי אבל הוא לא מתאים לכל מקרה. כשמו כן הוא, הוא מתאים למיזמים אשר המוצר או השירות שלהם פונה לקהל רחב וגדול, בדר”כ למוצרים זולים יחסית ושמשך הזמן לאספקה שלהם לא ממושך (אנשים ירצו לקבל את המוצר עד כמה שניתן בסמוך לסיום הגיוס).
יש חשיבות גבוהה מאוד לאופן שבו תציג את המיזם באתר. הכל צריך להיות מדויק וברור. רישום פטנט בהחלט יסייע. הסרטון חייב להיות קצר, מעניין ובדרך כלל גם הומור מסייע.
לפני שתעלה מיזם מציע לך לחפש מוצרים אחרים בתחום שהועלו ולהתרשם ממה שעשו.   

לחילופין ניתן לפעול לגיוס מאדם פרטי (אנג’ל), חברה שעשויה להיות בעלת עניין בתחום או מקרנות השקעה. לכל אחד המאפיינים שלו והם שונים מהמאפיינים של הערוץ לגיוס המונים.   

יניב

שלום רב,

המקרה שלך בהחלט מצער והוא מתרחש אצל עסקים רבים, אבל נראה לי שיש לך אי הבנה בסיסית. הבנק לא גרם לך לקריסה, אתה זה שגרמת לבנק להבין שיש בעיה רצינית בעסק. ייתכן שהדבר נבע מניהול כושל שלך או מכך שהעסק באמת לא הרוויח, אבל אין זה משנה.

אולי ישמע לך מוזר אבל סביר שהבנק עשה עימך חסד בכך שעצר את ההתדרדרות, שהרי אם היה ממשיך להגדיל את האשראי, ייתכן מאוד שהעצירה הייתה במקום הרבה יותר נמוך (החובות היו גבוהים הרבה יותר).

הבנקים אמורים לספק אשראי שיאפשר לעסקים לעבוד. הם, כמו כל עסק כלכלי אחר רוצים לקבל את כספם בחזרה, וזה הגיוני!

 

לעבוד על בסיס מזומן זה אפשרי כל עוד יש לך את הפריוילגיה לעשות את זה. מרבית העסקים צריכים אשראי בכדי לממן את פעילותם השוטפת.

במידה ותנהל את הכספים בעסק בצורה אחראית ומסודרת, תוכל לחזור ולהשתמש באשראי בנקאי ולמנף את הפוטנציאל העסקי שלך, מתוך בקרה ופיקוח מלא ותמנע מסיטואציות דומות אליהן נקלעת בעבר.

יניב

אייל שלום
חיובי. אנחנו מטפלים בבקשות לקבלת מימון מקרנות וכן בהכנת תוכניות עסקיות לגיוס משקיע.
לגבי עלויות – כל מקרה לגופו.
צור קשר,
כל טוב, יניב

ינון היי,

השאלה שלך טובה, הרבה עסקים נמצאים במצב דומה. 
מצד אחד, ברור שפעילות שיוצרת הפסדים ושלא ניתן להעביר לרווחיות – אין שום הגיון להמשיך ולהפעילה. המצב מורכב יותר כאשר פעילות זו היא חלק ממעך השירות שהעסק מספק ללקוחותיו, כפי שקורה אצלך. במקרים כאלו בהחלט ייתכן שנכון יהיה להמשיך ולתחזק פעילות זו על אף ההפסדים שהיא מייצרת. עם זאת, חשוב מאוד לבחון מספר פרמטרים בכדי לקבל החלטה מבוססת:

  1. עד כמה ההפסד שמייצרת פעילות זו משמעותי ביחד לרווח שמייצרות הפעילויות האחרות?
  2. האם בחנת את כל האפשרויות שעומדות לרשותך על מנת להפוך פעילות זו לרווחית? בתחשיב יש לקחת בחשבון את ההשקעות הנדרשות לצורך כך וכן את הגידול בהוצאות אשר צפוי להתהוות
  3. האם קיימת אפשרות להעביר/ למכור/ לשתף פעולה עם עסק אחר שעיקר התמחותו היא באותה פעילות מפסידה?

בהצלחה, יניב

סיגל היי,
המחיר של תכנית עסקית משתנה בהתאם לסוג המיזם ורמת הקושי להבין ולנתח את הפרמטרים שיקבעו למעשה את סיכויי הצלחתו. 
תכנית עסקית למיזם בתחום הקמעונאות תהיה בדרך כלל פשוטה הרבה יותר מאשר תכנית למיזם המהווה סטארט-אפ טכנולוגי, ולכן – כל מקרה לגופו.
לדעתי, את צריכה בשלב הזה להתמקד דווקא בביצוע הערכת שווי של העסק אותו את מעוניינת לרכוש (בכדי לוודא שהמחיר המבוקש אכן ראוי) ובתוך כך לבחון את הסיכויים והסיכונים של העסק לאחר שיעבור לידייך, כמו גם להבין את הסכום הכולל שתדרשי לצורך ההשקעה (שבדרך כלל גבוה מעלות הרכישה). תהליך כזה בדרך כלל הוא תהליך קצר יותר אולם חשיבותו גבוהה מאוד. עלות תהליך כזה נמוכה בדרך כלל מעלות גיבוש תכנית עסקית.
אציין עוד שגיבוש תכנית עסקית לעסק קיים (בהנחה שתחליטי לרכוש) הוא קצר ועלותו נמוכה יחסית.
הרבה הצלחה!
יניב
אייל היי
השימוש בניוזלטרים כאפיק שיווקי הוא מאוד יעיל בדרך כלל, במידה ועושים אותו נכון.
ישנם 3 מרכיבים עליהם יש לשים לב:
  1. רשימת הדיוור – חשוב שתהיה גדולה ככל האפשר, לכן חשוב לפעול באופן שוטף בכדי להגדיל את הרשימה. חשוב שמקור הרשימות יהיה רלוונטי לקהל היעד שלך.
  2. תוכן – הניוזלטר יהיה אפקטיבי אך ורק אם הוא יהיה מעניין. ניוזלטר שיוצף במודעות פרסום אגרסיביות יחטא למטרה ויגרום לשיעורי נטישה גבוהים.
  3. תדירות – יש לקבוע תדירות לשליחת ניוזלטרים כזו שלא תהיה מעיקה מדיי ומצד שני תשמר את המודעות של קהל הנמענים להיותך קיים.
ישנן בשוק מערכות מעולות ואטרקטיביות (במחיר) שיאפשרו לך לנהל את רשימות הדיוור ואת הניוזלטרים. מומלץ לבצע סקירה לגבי הפתרונות המוצעים ולבחור את המתאים לך ביותר.
 
שימוש נכון במערכת ניוזלטרים יביא לחשיפת השירותים שאתה מציע, יביא להגדלת המודעות אליהם ואליך, יביא ליצירת קשר של לקוחות פוטנצאליים ובמקרים מסוימים לסגירת עסקאות ויצירת הכנסות נוספת.
 
בהצלחה
יניב
רועי שלום,
ראשית תוכנית ההבראה היא לא עבור הבנק אלא עבורך, הרי אתה זה שרוצה להבריא את העסק. הבנק הוא גורם אחד (וחשוב) מבין גורמים נוספים איתם יש להגיע להבנות, לאחר שישתכנעו שאתה בדרך הנכונה.
משך הזמן להכנת תוכנית הבראה הוא קצר בדרך כלל וזה מאוד תלוי בסוג העסק, גודלו ורמת המורכבות שלו. היישום בפועל, לאחר קביעת התוכנית עשוי לקחת חודש במקרים של עסק קטן עם מעט מאוד עובדים ועד חודשים רבים בעסק גדול יותר.
במסגרת גיבוש התוכנית נפגשים גם עם הנושים העיקריים (הבנק בראש ובראשונה), מציגים להם את מצב העסק ואת תוכנית הפעולה והכל במטרה להשיג מהם את מרווח הנשימה הנוסף שנדרש עד להבראת העסק.
יניב

רונן שלום, 
לשאלתך, אנחנו אכן עוסקים במקרים מסוימים בגיוס הון לעסקים, הן ממקורות בנקאיים והן ממשקיעים, כמובן כאשר ניתן להצדיק את הגיוס. 
עם זאת, הייתי מציע לך לבחון מדוע העסק שלך זקוק כל הזמן להלוואות נוספות. 
הצורך בהלוואות הוא סימפטום שיכול לנבוע מסיבות “נכונות” (גידול בפעילות שמחייבת הגדלה של ההון החוזר, ביצוע השקעות וכו’) אבל עלול גם לנבוע מהסיבות הלא נכונות (צבירת הפסדים) ואם זה המצב – הייתי מציע לך לתקן את הבעיות ולא להעמיק את ההתחייבויות. 
בהצלחה, יניב

אברהם שלום,
אנחנו אכן מסייעים בתהליך מכירה של עסק או גיוס משקיע/ שותף, כולל ביצוע הערכת שווי מקדמית.
צור קשר ואשמח לעזור.
יניב

אלי שלום,

על מנת לקבוע מה שווי העסק חשוב מאוד שתוודא מראש מה בדיוק אתה קונה.

הכוונה לא רק לציוד, לסחורה ולמלאי אלא גם ובעיקר לפעילות העסקית, המוניטין, רמת הרווחיות (או ההפסד) שמייצר העסק כיום, מגבלות ואילוצים, תנאי שכירות ומשך תקופת האופציה שנותרה, תלות באנשים וגורמי מפתח, הסכמים מהותיים שנחתמו ועוד פרטים נוספים מהותיים.

לכל אלו משקל בהחלטה אם לעסק יש ערך חיובי. רק לאחר מכן תוכל לגשת לשאלה מה הוא שווה. ברמה העקרונית הערכת שווי של עסק קיים קלה ופשוטה הרבה יותר לביצוע מאשר מיזם בהקמה שכן התוצאות שלו בעבר יכולות לשמש לחיזוי התוצאות העתידיות, ומתוכן ניתן לקבוע את הרווחיות הצפויה.

שיטות שונות קיימות להערכת שווי אולם במקרה כזה נכון יהיה להכפיל את הרווח הנקי השנתי הממוצע נטו אחרי מס ב- 2 עד 3 לכל היותר (זה אומר שנתיים עד שלוש שנים להחזר ההשקעה). על זה יש להוסיף את שווי המלאי. אין לחשב בנוסף את שווי הציוד המשמש לצורך יצור ההכנסה אולם אם העסק נמכר ביחד עם נכס מניב, הרי שגם הוא יתווסף לשווי.

זה ברמה המאוד עקרונית. כמובן שכל מקרה חייב התייחסות ספציפית.

שיהיה בהצלחה!

יניב

דילוג לתוכן