האם מצב ההתחייבויות בבנק משקף את מצב העסק?

יניב רוסו, פורסם ב- "העיר" TheMarker
18/04/2008

בהעדר כלי ניהול ובקרה מתאימים ומהימנים ימצא עצמו בעל העסק נסמך על סימפטומים שאינם בהכרח מייצגים, ומהם יסיק לגבי מצבו הפיננסי. אחד העיקריים שבהם הוא מצב חשבון הבנק. בעסקים בהם צורכי האובליגו (סך מסגרות האשראי השונים) הולכים וגדלים עם הזמן, אנו עשויים לקבל את הרושם שהעסק מפסיד, שמצבו מתדרדר. מנגד, במקרים בהם מסגרות האובליגו נשמרות ואף מצטמצמות ניטה לחשוב שהעסק מרוויח.

ובכן, בשני המקרים סימפטום היקף מסגרות האובליגו בבנק עשוי להוליך אותנו שולל ולהביא אותנו למסקנה מוטעית, שכן הוא נגזרת של אופי הפעילות של העסק והיקף המחזורים שלו והוא לאו דווקא מהווה אינדיקטור מייצג לגבי מצב העסק.

עסקים המאופיינים בממוצע אשראי שלילי (ממוצע ימי אשראי ההוצאות והתשלומים גדול ממוצע ימי אשראי התקבולים) יצרכו יותר אשראי ככל שהיקף המחזורים יגדל, וזאת גם כאשר העסק מרוויח. מנגד, בעסקים עם ממוצע אשראי חיובי האובליגו הנדרש יקטן עם הגידול במחזורי הפעילות ולעיתים גם כאשר העסק מפסיד.

התמונה עשויה להתעוות עוד יותר כאשר בעסק מבוצעות השקעות לרכישת מבנים, מכונות, רכבים וכדומה. תשלומי החזרי ההלוואות עשויים לחזק את האינדיקציה המוטעית לגבי מצב העסק.

לסיכום, רמת רווחיות העסק צריכה להיבחן על בסיס ניתוחים מקצועיים ולא כפונקציה של מצב היתרות בבנק. מסגרת האובליגו הנדרשת הנה גם הם נגזרת של ניתוח מקצועי. על בעל העסק לחזות מראש את צורכי האובליגו ולהיערך בהתאם ביחד עם הבנק.

 

"כמעט הצלחתי" – המדריך שיעניק לך תובנות להסרת ה"כמעט" ולהצלחת העסק שלך!

אני רוצה לקבל את המתנה

תהליך הבראה למפעל עיבוד שבבי וזיוד

חברת XXXX מספקת שירותים לתעשייה הביטחונית והפרטית ומעסיקה כ- 60 עובדים.

החברה שהוקמה מספר שנים קודם לכן גדלה והתפתחה בקצב גדול ממה שניתן היה להכיל. זאת לצד השקעות הענק שנדרשו לה בתשתיות, מכונות, ציוד ומערכות יצרו אצלה מצוקה שבאה לידי ביטוי בקשיים פיננסיים, לצד חוסר יציבות. הלחץ התמידי הקרין לעבר העובדים, הן ביצור ובעיקר בהנהלה ותחושת השחיקה הייתה רבה.

המתיחות התמידית בקרב העובדים, לצד שיטות עבודה ותהליכים לקויים מנעו מהחברה לממש את הפוטנציאל שלה והדבר בא לידי ביטוי בצווארי בקבוק שהשפיעו על מחזורי ההכנסות לרעה וברווחיות נמוכה. לאחר תהליך האבחון, הצפנו את הבעיות והכשלים בחברה, חישבנו את צורכי ההון הנדרשים ויצאנו לדרך להבראת החברה. הפגישות עם הבנקים היו מועילות. הם, כמונו, ראו את הפוטנציאל הרב של החברה והסכימו להמשיך וללוות אותה הלאה, תוך הגדלת מסגרות האובליגו. התהליך הצריך שינוי במצבת כוח האדם, הן ברמת בעלי התפקיד והן, בחלק מהמקרים, ברמה הפרסונאלית (פיטורי עובדים לא מתאימים ושכירת עובדים אחרים במקומם). לאחר שנה של עשייה וליווי ניתן היה לומר בבירור שהחברה עברה את כברת הדרך שהיה עליה לעבור והיא עלתה על פסי הרווחיות וההצלחה תוך השגת כל היעדים שנקבעו.

 

תהליך הבראה לחברה שמספקת שירותים למגזר הפרטי

במועד תחילת הפעילות מנתה החברה 85 עובדים קבועים, כ- 70 מהם נציגי מכירות, וזאת מלבד עשרות רבות של טכנאים עצמאיים שנשכרו על בסיס קריאות, בכל רחבי הארץ. החברה הלכה וגדלה בקצב מואץ והגדילה בתוך כך את מספר הלקוחות, העובדים ואת מערך הטכנאים.

אופי השירותים שסיפקה החברה, תקופת השירותים ואופני החיוב יצרו בעיה משמעותית שהביאה את החברה לגירעונות פיננסיים, אם כי אלו לא באו לידי ביטוי בחשבונות הבנק (אלא להיפך).

מיד עם היכרותנו, כשזיהיתי את הבעיה התחלתי בניתוח שמטרתו הייתה לקבוע באופן מדויק את המצב הפיננסי של החברה בכל הרבדים (מאזן התחייבויות ונכסים, רווחיות, תזרים מזומנים, ניתוח תרחישים עתידיים ועוד). התמונה שנגלתה לעיניי מקץ שבועיים של עבודה הייתה קריטית. החברה עמדה לקרוס בתוך שבועות בודדים!

היה צורך במהלך דרסטי שכלל פיטורי מחצית העובדים (מהיום להיום), מרביתם מקרב נציגי המכירות והאחרים מקרב ההנהלה, שינוי ארגוני, היערכות מחדש של מבנה האובליגו בבנקים ועוד. שינוי כזה דומה לביצוע ניתוח לב פתוח לרץ מרתון במהלך הריצה. המהלך היה מסוכן מאוד. הסיכוי שנתתי לחברה לצלוח אותו היה נמוך מאוד.

בסופו של דבר, שילוב של תוכנית פעולה אסרטיבית, ממוקדת וברורה, ביחד עם נחישות יוצאת דופן של בעלי החברה (כולל הזרמת הון עצמי משמעותי) והירתמות מוחלטת של העובדים חילצה את החברה ממצבה והובילה אותה למסלול של הצלחה ורווח.

מידת ההצלחה של המהלך (שארך כ- 8 חודשים) הייתה מוחלטת!

הבראת חברת זיווד רכבים לתעשייה הביטחונית והאזרחית

בחברה הועסקו 12 עובדים והיא זכתה להכרה ומוניטין מעולה מצד לקוחותיה.

החברה מבצעת פרויקטים שמאופיינים במשך זמן ייצור ממושך ובהיקפים כספיים גדולים. מספר הפרויקטים שמבצעת החברה בכל שנה הוא מצומצם ומופע קבלתם מאוד משתנה. ולפיכך, קיים קושי אמיתי לקבוע יעדי מכירות ורווח ובתוך כך – לתכנן ולהיערך לצורכי ההון ולתזרימי המזומנים.

ולא זו בלבד, אלא שישנם מקרים בהם העבודה בפועל על פרויקט מסוים חורגת מהתכנון, והדבר בא לידי ביטוי בירידת הרווחיות ועד לכדי יצירת הפסד.

עם השנים צברה החברה הפסדים ניכרים והתחייבויות גדולות בבנקים.

היה ברור שנדרשת תוכנית הבראה שתאפשר תכנון משופר של תחזית הפעילות, ניתוח טוב ויעיל של תרחישים וקביעת צורכי ההון ומסגרת האובליגו הנדרשת.

תהליך העבודה כלל את כל אלו ובסופו הועמדה מסגרת אובליגו שתואמת את הצרכים ושאפשרה להתחיל בתהליך של הפחתת ההתחייבויות. כיום עובדת החברה מתוך מתווה מסודר ומתוכנן, ב "שקט תעשייתי" וללא לחצים כספיים מיותרים.

פרק 19 – לשרוד בתקופות מיתון

פרק 19 - לשרוד בתקופות מיתון

תקופות מיתון מאופיינות בירידה בביקושים, בהגברת רמת התחרות וּבעקבות זאת בהורדת מחירים. העסק יוצא נפגע בשני מקומות רגישים ביותר – ירידה בהכנסות וירידה בשיעורי הרווח הגולמי.

הירידה בשיעור הרווח הגולמי מביאה לעלייה בנקודת האיזון. משמעות הדבר היא שנדרשת הכנסה גבוהה יותר מזו שהייתה קודם לכן כדי להגיע לאיזון פיננסי (מצב שבו הרווח = להפסד = אפס). הפגיעה בהיקף ההכנסות מרחיקה עוד יותר את העסק מנקודת האיזון ולעסק נשקפת סכנה קיומית.

 

כדי לשרוד בתקופת מיתון חובה לעשות מעשה

הפעולה הראשונה שעליך לעשות היא להפנים שהמצב החדש מחייב שינוי אקטיבי בהתאם לכללי המשחק החדשים. אסור בשום אופן לטמון את הראש בחול עד עבור זעם, שהרי העסק עלול לקרוס עוד לפני שהשינוי יגיע. ואכן רבים הם העסקים הקורסים בתקופות מיתון.

הסוד להישרדות בתקופת מיתון טמון בנקודת האיזון. חובה עליך להפחית את נקודת האיזון של העסק לרמה של 5-8 אחוזים מתחת לרמת ההכנסות הממוצעת של העסק במצב החדש.

 

כיצד נעשה הדבר?

כאמור, נקודת האיזון היא פונקציה של שני פרמטרים:

  • שיעור הרווח הגולמי
  • סך ההכנסות הקבועות

נקודת האיזון עומדת ביחס ישר לרמת ההוצאות הקבועות (ככל שעולה רמת ההוצאות כך עולה נקודת האיזון) וּביחס הפוך לשיעור הרווח הגולמי (ככל ששיעור הרווח הגולמי עולה כך פוחתת נקודת האיזון).

 

משוואה עם נעלם אחד

את נקודת האיזון שאליה נשאף אפשר לחשב בקלות מתוך ההכנסה הממוצעת של העסק (פחות 5–8 אחוזים, כאמור). את שיעור הרווח הגולמי ניתן לחלץ וּלחשב מתוך הדוחות הכספיים של העסק.

יש לנו אפוא משוואה עם נעלם אחד והוא סך ההוצאות הקבועות שאותן אסור לעסק לעבור. חישוב נתון זה הוא קל וּפשוט.

לאחר פתרון המשוואה יש להשוות את הנתון שהתקבל לרמת ההוצאות הקבועות הנוכחית בעסק, לאתר וּלנתח את הסעיפים שאותם יש לקצץ כדי להגיע ליעד הרצוי. אין ספק כי הקיצוץ בהוצאות אינו עניין של מה בכך, אולם במרבית המקרים הוא בהחלט אפשרי לאור ניתוח מעמיק וחשיבה יצירתית ורחבת אופקים. בכל מקרה הוא הכרחי.

פעולה זו אינה היחידה שאותה תוכל לבצע בתקופות מיתון (וּבכלל), אולם היא הראשונה והדחופה ביותר. לאחר הפחתת נקודת האיזון תוכל להמשיך ולבחון בצורה שקולה אלטרנטיבות נוספות שיסייעו לנצל את המצב לצורך פיתוח העסק וקידומו.

נקיטת צעדים אלו תעלה במידה ניכרת את סיכוייו של העסק לשרוד בתקופת המיתון וּתאפשר לו לצאת מחוזק לאחר יציאת המשק מהמיתון ולשוב לשיעורי רווחיות גבוהים.

ניתן והכרחי לעשות מעשה שיבטיח את שרידוּת העסק בתקופות מיתון כאשר מתח הרווחים נפגע והעסק סובל מירידה בהכנסות

 

נמחיש בדוגמה:

עסק עם מחזור מכירות ממוצע של 300,000 ש"ח לחודש.

הוצאותיו הקבועות עומדות על 150,000 ש"ח והרווח הגולמי שלו עומד על 60%.

מכאן ניתן לחשב כי נקודת האיזון עומדת על 250,000 ש"ח.

נניח כי תקופה קשה עוברת על המשק, והעסק נאלץ להתמודד עם ירידה משמעותית בהיקף המכירות. מחזורי הכנסותיו של העסק צנחו לכדי 200,000 ש"ח בחודש בממוצע. ברור שבמצב כזה יעבור העסק להפסד.

אם נחשב את גודל ההפסד שצובר העסק בכל חודש נמצא כי הוא מסתכם ב- 30,000 ₪ והוא מחושב מתוך ההפרש שבין הרווח הגולמי העומד על 120,000 ש"ח (60% מתוך 200,000 ש"ח הכנסות) וסך ההוצאות הקבועות המסתכמות ב- 150,000 ש"ח.

המסקנה המתבקשת היא כי כדי שהעסק יוכל לשרוד בתקופה זו בבטחה, יהא עליו להוריד את רמת ההוצאות כך שהכנסותיו יתאזנו עם נקודת האיזון (לכל הפחות), קרי להפחית את הוצאתיו הקבועות בסכום של 30,000 ש"ח.

באופן כללי ניתן לקבוע כי הנוסחה לחישוב הסכום הנדרש להפחתה תיקבע לפי מכפלת ההפרש שבין נקודת האיזון הנוכחית לבין מחזור המכירות, בשיעור הרווח הגולמי.

במקרה שבדוגמה ההפרש בין נקודת האיזון למחזור המכירות מסתכם ב- 50,000 ש"ח. סכום זה יש להכפיל בשיעור הרווח הגולמי (60%) ומכאן נקבל שסכום ההוצאות הקבועות שהעסק חייב לצמצם עומד כאמור על 30,000 ש"ח.

 

פרק 17 – זהירות! העסק מצליח

פרק 17 - זהירות! העסק מצליח

עסק מצליח, שמחזוריו ורווחיותו הולכים וגדלים בקצב חד, אמור להיות לכאורה בבחינת "בשורה טובה" לבעליו.

אז זהו, שלאו דווקא! עסקים הנמצאים בקצב צמיחה חד יכולים למצוא עצמם בסחרור וּלהגיע לידי קריסה.

הכיצד?

מרבית העסקים, קטנים כגדולים, החלו את דרכם כאשר יזם שאש המוטיבציה בעיניו, חלום בלבו, נחישות וניסיון ממקומות קודמים באמתחתו – החליט לעשות מעשה. אולי הוא אף סחף אִתו כמה לקוחות שאותם שירת בנאמנות בעבר.

קל לגדול בעסק קטן

תהליך ההקמה נראה מבטיח. בשלביו הראשונים יספק העסק שירותים לקשת מצומצמת של לקוחות שאותם יוכל להכיל בקלות. גם המשאבים שיידרשו לו לניהול העסק יהיו מועטים וּפשוטים לתפעול. שביעות הרצון של הלקוחות תביא לגידול טבעי בפעילות העסק. לקוחותיו ירחיבו את היקף הפעילות ולקוחות חדשים יצטרפו למעגל הלקוחות המרוצים. שמו ילך לפניו והמוניטין ילך ויגדל.

בהדרגה יגדל העסק ויתרחב, ואִתו מחזורי הפעילות והרווח. עובדים יתווספו. אמצעי ייצור וּכלי עבודה, כלי רכב וציוד תפעולי ייכנסו בהדרגה כדי לאפשר עמידה בביקוש הגדל. המעבר למקום מרוּוח ונוח יעמוד על הפרק, שהרי העסק גדל והמקום הנוכחי כבר צר מלהכיל.

וּבכן, דווקא במקום הזה, המבטיח לכאורה, טמונה הסכנה הגדולה!

 

ניהול של עסק גדול הוא סיפור אחר

בעוד שעסק קטן וּבו מספר מצומצם של עובדים מצריך ניהול מינימאלי והיזם יכול להשקיע את מרב מרצו וּזמנו לקידומו, הרי שניהול עסק גדול יותר מקפל בתוכו מחויבות ניהולית ויכולת שליטה וּבקרה גדולה בהרבה מול הגורמים שאִתם הוא מתנהל – לקוחות, ספקים, עובדים, רשויות וּבּנקים.

בנוסף לזה, הצורך באשראי לצורכי הון חוזר הולך וגדל בד בבד עם הגידול בנפח הפעילות.

בהדרגה מוצא עצמו המנהל טרוד בענייני מנהלה ואדמיניסטרציה, באין-סוף ניירת וּבכאב ראש מתמיד בנוגע למצב תזרים המזומנים. הוא מוצא עצמו עסוק יותר ויותר בכיבוי שרפות וּפחות בקידום עסקיו. לחץ התזרים מחייב אותו להגדיל את ההכנסות, אולם משאביו העמוסים לעייפה אינם מסוגלים לעמוד בקצב.

מכאן קצרה הדרך להידרדרות ברמת השירות וּברמת שביעות הרצון של הלקוחות. לקוחות מאוכזבים עוזבים לטובת מתחרים. ספקים חשים חוסר נוחות מבקשות חוזרות ונשנות מצד העסק להגדלת תנאי האשראי, וההיפך הגמור קורה – הם מבקשים לצמצם את האשראי והעסק מתחיל במסלול של צניחה אשר תסתיים, במקרים רבים, בהתרסקות.

 

מה ניתן לעשות?

הדרך למנוע מצב כזה היא להבין וּלהיערך מראש לגידול הצפוי בפעילות העסק, להכין תכנית מסודרת וּמתוקצבת הכוללת את ההשקעות שתידרשנה, העובדים הצפויים להיקלט וההון שיידרש לצורך כך.

רק לאחר גיבוש תכנית מלאה, יסודית וּמפורטת – יוכל בעל העסק להרשות לעצמו לצמוח.

עד אז ראוי להימנע מצמיחה בקצב הגדול מזה שהעסק מסוגל להכיל, וּבמקרים מסוימים אף לסרב להזדמנויות עסקיות חדשות המתדפקות על דלתו.

צמיחה בקצב מהיר מדי של העסק יכולה להוציא אותו משיווי משקל וּלהכניס אותו לסחרור העלול להוביל להתרסקות

 

פרק 24 – התהום שבין הדקה ה- 89 לדקה ה- 91

פרק 24 - התהום שבין הדקה ה- 89 לדקה ה- 91

תהליך הגסיסה אינו תהליך ליניארי.

בתחילה הוא מתקדם בקצב אִטי; הגוף נאבק וּמנסה להתמודד. ככל שחולף הזמן, המחלה מתעצמת והיא דורסת בגסות כל ניסיון של הגוף להיחלץ מהמשבר. הסוף מהיר מאוד. בתוך פרק זמן קצר מתעצמת המחלה והיא מביאה לקריסת המערכות בזו אחר זו עד לאובדן הסופי והמוחלט.

תהליך הגסיסה של העסק אינו שונה במהותו. גם הוא אינו ליניארי.

 

באמצע הדרך

בתחילה תקבל איתותים חלשים, לא מאיימים, אם כי הם עלולים לגרום לך לתחושת חוסר נחת. קל יהיה לך להתעלם מהם וּלהמשיך בשגרת יומך. לאחר זמן מה יתחזקו האיתותים, חוסר הנוחות יורגש יותר ויותר, והוא ילוּוה מדי פעם בזיעה קרה. הריכוז שלך יתחיל לנדוד ואִתו גם איכות השינה והרצף שלה. לקראת הסוף יהפכו האיתותים – שהיו פעם מנומסים מאוד – לאגרסיביים, חדים וקרים.

 

לקראת הדקה ה-90

הקושי הופך למשבר ממשי כאשר חשבון הבנק אינו מסוגל עוד לעכל את מבול התשלומים שאתה מנסה להנחית עליו. מנהל הבנק מאבד את האמון וקובע אולטימאטום מיידי להפקדת כספים וחזרה למסגרת. ההמחאה הראשונה חוזרת והשמועה מתפשטת. נורת האזהרה, שדלקה עד כה באור עמום הופכת לסירנה ועוצמתה מתחזקת. הלחץ גובר מכל הכיוונים. ספקים דורשים תשלום מיידי של חשבונות פתוחים כתנאי לאספקת סחורה נוספת, לקוחות מעכבים הזמנות חדשות, ועובדים מתחילים לחפש מקום עבודה אחר במקום להשקיע את מיטב מרצם בעסק. המרחק להגבלת חשבון הבנק קרוב מתמיד. חולפים עוד כמה ימים. עשר המחאות כבר חזרו. החשבון מוגבל. הסיכויים להבריא את העסק צנחו מיידית לאפס כמעט.

תהליך זה הוא תהליך אופייני החוזר על עצמו בכל פעם מחדש.

 

נורות האזהרה קיימות, אל תתעלם מהן!

למרבה האבסורד, ניתן לומר בבירור כי במרבית המקרים ניתן היה למנוע את הקריסה אילו היה בעל העסק מגיב לאינדיקאטורים וּלנורות האזהרה כבר בשלבים הראשונים, בדיוק כשם שהיה מתייחס לסימפטומים של מחלה קשה לוּ חלילה התגלתה אצלו.

לא יעלה על הדעת שאדם המזהה אצלו תופעות מחשידות למחלה סופנית לא יעזוב את כל עיסוקיו ויקבע מיידית תור לרופא לצורך בדיקה. למרבה הצער, בכל הקשור לעסק מסתבר שרוב האנשים יעדיפו לטמון את הראש בחול וּלהתעלם, כאילו התעלמותם תעלים כבמטה קסם את הבעיות בעסק. וּבכן, זה לא יקרה. הדבר היחידי שיקרה בוודאות מוחלטת הוא הרעה הדרגתית במצב העסק.

ניתוח תדיר של מצב העסק יאפשר לך להבחין במחלה הרבה לפני שהסביבה תרגיש בה, ויאפשר לך לטפל בה ולעצור את התפשטותה באופן מקצועי וּבטוח.

ככל שעובר הזמן, גדֵלות רמת הקושי ורמת המורכבות לחלץ עסק שנמצא במשבר. זיהית סימפטומים? אל תמתין. בדוק, אתר את הבעיה ותקן מיידית

 

פרק 23 – תמרורי אזהרה – לקראת משבר

פרק 23 - תמרורי אזהרה - לקראת משבר

לפתע, ביום בהיר אחד, לאחר שנים רבות של עבודה אינטנסיבית וקשה – זה קורה.

התחושה הזאת שליוותה אותך זמן כה רב, שהעסק מדשדש במקום, פינתה מקומה להבנה שהעסק בצרות.

שיחת הטלפון מהבנק אינה מותירה מקום לספק. הסוף קרוב מתמיד.

סיבות רבות עלולות להוביל למצב שכזה, וּמקצתן קשורות באירועים חיצוניים שאינם בשליטתך, כגון שינוי תנאי השוק, כניסת מתחרה חדש, התייקרות ניכרת של מחירי חומרי הגלם ואף שינויים רגולטוריים שהשפיעו לרעה על העסק. אולם למרבה התסכול, אתה יכול למצוא שהמצב שהעסק נקלע אליו הוא דווקא תוצאה ישירה של ניהול כושל שלך.

תובנה זו נובעת לעתים מעודף ביטחון עצמי בלתי מבוסס וּמהחשבה שאם עד היום הכל היה בסדר, אפשר להניח שכך יהיה גם בעתיד.

משבר פיננסי הוא תוצאה של תהליך שבו עובר העסק שינויים לרעה. במרבית המקרים "נופל האסימון" כאשר כבר מאוחר מדי, כשהדברים יצאו מכלל שליטה וּכשההתרסקות כבר בלתי נמנעת.

 

מדוע קל כל כך לפספס כשהעסק מידרדר?

הסיבה העיקרית לזיהוי המאוחר של הסימפטום המצביע על מצב העסק נעוצה בכך שבעלי עסקים רבים נוטים לייחס חשיבות גבוהה מדי ל"מצב הכיס", דהיינו למצב חשבון הבנק כמייצג האולטימטיבי של מצב העסק. אלא שתזרים הבנק הוא למעשה שיקוף מאוחר (עד חודשים מספר) של מצב העסק. דהיינו, את המצוקה בחשבון הבנק עלול להרגיש בעל העסק בפער של כמה חודשים לאחר שהעסק כבר נכנס להפסדים.

בדיעבד, ברור לך שאילו היית ער למצב האמִתי של העסק, אילו היית מנתח וּבוחן את מצבו באופן שוטף – היית יכול לזהות מבעוד מועד את שינוי המגמה ולפעול לתיקון המצב בהתאם.

עצוב לדעת עד כמה הדבר פשוט.

 

זיהוי מוקדם של הבעיה

כדי לזהות מבעוד מועד את השינויים במצב העסק, לא יהיה זה נכון להסתמך על מצב חשבון הבנק כמייצג בלעדי. עליך לנתח פעם בחודש את דוחות הרווח וההפסד, את נקודת האיזון, את תחזית תזרים המזומנים ואת מצבת הנכסים וההתחייבויות השוטפים של העסק – ואת כל אלו להשוות לניתוח האחרון שביצעת בדיוק לפני חודש (ראה פירוט בפרק 10).

ניתוח יסודי כזה יצריך ממך זמן מועט ויאפשר לך להבין ביתר יעילות את מצב העסק ואת המגמה שבה הוא נמצא והוא יאפשר לך לפעול בהתאם.

10 טיפים חשובים לקראת להקמת עסק חדש

  1. זהה את שוק היעד ואת קהל הלקוחות הפוטנציאלי. וודא כי הנך מכיר את מאפייניו, את צרכיו, את המוצרים והשירותים המתחרים העומדים בפניו, את מוסר התשלומים הנהוג בענף ואת כל הפרמטרים הרלוונטיים האחרים. וודא כי הנך מסוגל להתמודד באופן טוב ומספק עם כל אלו.
  2. זהה לפחות יתרון יחסי מהותי אחד בשוק היעד אליו הינך מכוון ובהשוואה למתחרים. מומלץ לאתר מספר יתרונות יחסיים אשר יכסו על כאלו שיתבררו כיתרונות חלשים. ללא יתרון יחסי הסיכון לכישלון גדל. יתרון יחסי יכול שיהיה בטיב המוצר, איכות השירות, זמני אספקה, מחיר אטרקטיבי (אם כי יתרון המחיר לא מחזיק בדר"כ זמן רב), אפשרויות לתנאי מימון משופרים, מיקום ונגישות וכדו'. כוון ומנף את תוכנית השיווק שלך על גורמי ההזדמנויות שאיתרת.
  3. זהה את החסרונות היחסיים שלך ביחס למתחריך וודא כי הם אינם חזקים מדיי. לרוב, יזם חדש יתקשה בזיהוי חסרונותיו היחסיים לפיכך מומלץ להיעזר בעמית למקצוע או ביועץ מקצועי לצורך כך. זכור כי ככל שתיטיב לזהות מראש את חסרונותיך, כך ייקל עליך להיערך מראש ובאופן הנכון למקרים בהם הם יצופו. במקרים רבים ניתן להציג חסרון כיתרון אם רק מודעים לו. נסה לאתר את היתרונות שבחסרונותיך.
  4. זהה את ההזדמנויות העומדות בפניך, הזדמנות עשויה להיות פרישתו או היחלשותו של מתחרה בשוק (יצירת ואקום), כניסת לקוח מהותי חדש והעלאת הביקושים, יצירת קשר מועדף עם ספק עיקרי וכדו'.
  5. זהה את גורמי הסיכון ואת מרכיבי האיום העיקריים אשר בהם אתה עשוי להיתקל, בשלב ההקמה או לאחר מכן. הכן תוכניות מגירה מתאימות למצבים אלו.
  6. הכן את תוכנית השיווק וכנגזרת ממנה את תוכנית המכירות באופן מפורט וברור. וודא כי יש לך את משאבי כח האדם המיומן והמקצועי הנדרש לצורך כך. מרבית היזמים נוטים להזניח חלק זה שהוא החשוב והעיקרי להצלחת העסק.
  7. גבש תוכנית עסקית מקיפה ומפורטת (ראה דגשים להכנת תוכנית עסקית במאמרים האחרים). קבע את תוכנית העבודה על כל שלביה, חשב את סכום ההשקעה הנדרש לכל שלב, את סכום האשראי הנדרש להון חוזר וחשב את נקודת האיזון הצפויה של העסק בכל אחד משלבי ההתפתחות.
  8. וודא כי ביכולתך לגייס את ההון הנדרש להקמה ולהפעלה עד להגעה לאיזון וכן את מסגרות האשראי הנדרשות להון חוזר לפעילות השוטפת של העסק. שתף והצג לבנקאי את התוכנית העסקית, את תוכנית ההשקעה ואת צורכי המימון ורתום אותו אל מטרותיך. זכור כי מחסור באמצעי מימון הנו הגורם העיקרי לקריסת עסקים.
  9. וודא כי כל משאבי הניהול נמצאים בהישג יד. לרוב, בעל העסק הנו המומחה לכל הקשור בפעילות העסק. הוא מכיר את קהל הלקוחות, את שיטות העבודה ואת המתחרים. פחות אם בכלל הוא בקיא בעייני הניהול (ניהול המלאי, התפעול והכספים). למרכיבי הניהול משקל גדל והולך עם הגדלת הפעילות. אי הערכות מתאימה עשויה לעצור את התקדמות העסק ולעיתים אף להוביל לקריסתו.
  10. ולסיום, זכור כי ליזם מצליח בוערת אש בעיניים והוא כולו מונע ממוטיבציה להצלחה. וודא כי גם אצלך בוערת אש כזו…

בהצלחה!!!

"כמעט הצלחתי" – המדריך שיעניק לך תובנות להסרת ה"כמעט" ולהצלחת העסק שלך!

אני רוצה לקבל את המתנה

מהי נקודת איזון?

מהי נקודת איזון?

נקודת האיזון הנה סך ההכנסה הנדרשת כדי לאזן את סך ההוצאות. הקו הדק העובר בין ההפסד לרווח, במקום שבו הרווח שווה להפסד שווה לאפס. לצורך חישוב נקודת האיזון נדרשים שני נתונים – סכום ההוצאות הקבועות (אותן הוצאות שאינן תלויות בהכנסה, לדוגמא – שכר דירה) ושיעור ההוצאות המשתנות (הנוצרות ביחס ישר למכירות, לדוגמא – חומרי גלם).

סיווג רשימת מרכיבי ההוצאות

על מנת לחשב את נקודת האיזון אנו נדרשים לסווג את רשימת כל מרכיבי ההוצאות לשני הסוגים – קבועות ומשתנות. סיווג סוגי ההוצאות שונה מעסק לעסק כך לדוגמא, הוצאות חשמל במשרד רואה חשבון תהוונה הוצאה קבועה בעוד שבמפעל ייצור עתיר מכונות "זוללות" חשמל הן תסווגנה כהוצאה משתנה.

חישוב סכום ההוצאה הקבועה הנו פשוט וקל יחסית בעוד שחישוב שיעור ההוצאות המשתנות מורכב יותר והוא מחושב כיחס בין סך ההוצאה הישירה לסך ההכנסות. מומלץ לחשב את שיעור ההוצאה המשתנה לתקופה מייצגת ארוכה יחסית (מספר חודשים אחרונים), תוך נטרול אירועים חריגים שאינם מאפיינים את המצב השוטף. בביצוע התחשיב יש להתייחס לשינויים במלאי, פעולות חריגות וכדו' ולפיכך מומלץ להיעזר ביועץ מס.

חישוב נקודת איזון

אם נגדיר את סך ההוצאה החודשית הקבועה כ- X(₪),
ואת שיעור ההוצאה המשתנה כ- Y(באחוזים),
הרי שנקודת האיזון תחושב לפי הנוסחה: X/(1-Y)
התוצאה תהווה את סכום המכירות המינימלי שעליך "לייצר" בכל חודש כדי להתאזן. מעבר לסכום זה, התרומה לרווח לכל שקל מכירות תהיה (1-Y)₪

נקודת האיזון

אחד הדברים שבעלי עסקים רבים לא יודעים או פשוט נוטים לשכוח היא השאלה: "מהי ההכנסה הנדרשת לעסק בכדי להתאזן?". מהי ההכנסה הממוצעת שעל העסק לייצר בכדי שלא להיגרר להפסדים. גובה ההכנסה הזו נקרא נקודת האיזון והמשמעות שלה היא קריטית לסיכויי ההישרדות של העסק.

לכל עסק יש מגוון סוגים של הוצאות, אשר נחלקות ברמה העקרונית לשני סוגים: הוצאות קבועות והוצאות משתנות.

ההוצאות הקבועות הן כל אותן הוצאות אשר אינן משתנות (או שהשינוי בהן הוא מינורי) ביחס לגובה ההכנסות. לדוגמא – שכר הדירה שמשלם משרד עורכי דין הינו קבוע ללא כל קשר לרמת הכנסותיו. כך גם הוצאות מיסי ארנונה, שכר מנהלים, שכר עובדים קבועים וכדומה.

הוצאות משתנות לעומתן אלו הן הוצאות אשר גובהן ישתנה בהתאם להיקף ההכנסות, גם אם לא באופן ליניארי מובהק. לדוגמא: הוצאות קניות מזון במסעדה מהוות הוצאה משתנה, כמו גם הוצאות חומרי גלם במפעל יצרני. מרכיב ההוצאות המשתנות נמדד באחוזים מתוך ההכנסות.

ישנן הוצאות אחרות אשר יזוהו בעסקים מסויימים כהוצאות קבועות ואילו באחרים יזוהו כהוצאות משתנות, כמו לדוגמא הוצאות חשמל. במשרד עורכי דין תיקבע עלות ההוצאה על חשמל לפי צריכת המזגנים, התאורה וכדומה ואין שום קשר בינה לבין גובה ההכנסות של המשרד. לעומת זאת, במפעל יצרני המפעיל מכונות זוללות חשמל תיקבע ההוצאה לפי נפח העבודה במפעל וזו כמובן קשורה במישרין לרמת ההכנסות.

נקודת האיזון של כל עסק נקבעת כפונקציה של שני פרמטרים בלבד. הפרמטר הראשון הוא: סך ההוצאות הקבועות לחודש. הפרמטר השני הוא: שיעור ההוצאות המשתנות. נקודת האיזון מחושבת לפי סך ההוצאות הקבועות חלקי שיעור הרווח הגולמי (שמשלים את שיעור ההוצאות המשתנות ל- 100%).

נקודת האיזון אמורה להוות תמרור אזהרה עבור בעל העסק בכל הקשור לרמת ההכנסות הנדרשת. כאשר רמת ההכנסות הממוצעת נמוכה מנקודת האיזון, על בעל העסק להבין כי העסק נגרר להפסדים, ולהיפך, כאשר רמת ההכנסות הממוצעת גבוהה מנקודת האיזון ניתן להבין כי העסק צובר רווחיות.

ואולם גם לעניין הרווח וההפסד חשוב להבין כי אלו מהווים רק את מכפלת שיעור הרווח הגולמי בפער ההכנסה הממוצעת ביחס לנקודת האיזון. לדוגמא: מפעל יצרני שנקודת האיזון שלו עומדת על 1 מיליון ₪ לחודש ושיעור ההוצאות המשתנות שלו עומדות על 65% (קרי הרווח הגולמי עומד על 35%) והוא מייצר הכנסה ממוצעת של 1.1 מיליון ₪, הרי שהרווח הנקי שלו בכל חודש עומד בממוצע על ההפרש בין סך ההכנסה הממוצעת לבין נקודת האיזון (100 אלף ₪) מוכפל בשיעור הרווח הגולמי (35%). ז"א, שברמת הכנסה של 1.1 מיליון ₪ מרוויח העסק 35 אלף ₪ נטו לפני מס. תחשיב זהה היה מוביל למסקנה שאותו עסק עם מחזור מכירות של 900 אלף ₪ בחודש היה צובר הפסד חודשי של 35 אלף ₪.

בעניין זה חשוב להבין גם את היחסים שבין ההכנסות הקבועות ושיעור ההוצאות המשתנות והשפעתם על נקודת האיזון. הרגישות של נקודת האיזון ביחס להוצאות הקבועות הולכת וגדלה ככל ששיעור ההוצאות המשתנות גדל. כך לדוגמא, השינוי בנקודת האיזון על גידול בהוצאות הקבועות בעסק עם שיעור הוצאות משתנות של 10% יהיה קטן הרבה יותר מאשר בעסק ששיעור ההוצאות המשתנות בו עומד על 70%. במקרה הראשון, תוספת הוצאות קבועות של 1,000 ₪ תחייב תוספת הכנסות של 1,111 ₪ ואולם במקרה השני היא תחייב תוספת הכנסות של 3,333 ₪ (פי 3!!!).

"כמעט הצלחתי" – המדריך שיעניק לך תובנות להסרת ה"כמעט" ולהצלחת העסק שלך!

אני רוצה לקבל את המתנה