פרק 19 – לשרוד בתקופות מיתון

פרק 19 - לשרוד בתקופות מיתון

תקופות מיתון מאופיינות בירידה בביקושים, בהגברת רמת התחרות וּבעקבות זאת בהורדת מחירים. העסק יוצא נפגע בשני מקומות רגישים ביותר – ירידה בהכנסות וירידה בשיעורי הרווח הגולמי.

הירידה בשיעור הרווח הגולמי מביאה לעלייה בנקודת האיזון. משמעות הדבר היא שנדרשת הכנסה גבוהה יותר מזו שהייתה קודם לכן כדי להגיע לאיזון פיננסי (מצב שבו הרווח = להפסד = אפס). הפגיעה בהיקף ההכנסות מרחיקה עוד יותר את העסק מנקודת האיזון ולעסק נשקפת סכנה קיומית.

 

כדי לשרוד בתקופת מיתון חובה לעשות מעשה

הפעולה הראשונה שעליך לעשות היא להפנים שהמצב החדש מחייב שינוי אקטיבי בהתאם לכללי המשחק החדשים. אסור בשום אופן לטמון את הראש בחול עד עבור זעם, שהרי העסק עלול לקרוס עוד לפני שהשינוי יגיע. ואכן רבים הם העסקים הקורסים בתקופות מיתון.

הסוד להישרדות בתקופת מיתון טמון בנקודת האיזון. חובה עליך להפחית את נקודת האיזון של העסק לרמה של 5-8 אחוזים מתחת לרמת ההכנסות הממוצעת של העסק במצב החדש.

 

כיצד נעשה הדבר?

כאמור, נקודת האיזון היא פונקציה של שני פרמטרים:

  • שיעור הרווח הגולמי
  • סך ההכנסות הקבועות

נקודת האיזון עומדת ביחס ישר לרמת ההוצאות הקבועות (ככל שעולה רמת ההוצאות כך עולה נקודת האיזון) וּביחס הפוך לשיעור הרווח הגולמי (ככל ששיעור הרווח הגולמי עולה כך פוחתת נקודת האיזון).

 

משוואה עם נעלם אחד

את נקודת האיזון שאליה נשאף אפשר לחשב בקלות מתוך ההכנסה הממוצעת של העסק (פחות 5–8 אחוזים, כאמור). את שיעור הרווח הגולמי ניתן לחלץ וּלחשב מתוך הדוחות הכספיים של העסק.

יש לנו אפוא משוואה עם נעלם אחד והוא סך ההוצאות הקבועות שאותן אסור לעסק לעבור. חישוב נתון זה הוא קל וּפשוט.

לאחר פתרון המשוואה יש להשוות את הנתון שהתקבל לרמת ההוצאות הקבועות הנוכחית בעסק, לאתר וּלנתח את הסעיפים שאותם יש לקצץ כדי להגיע ליעד הרצוי. אין ספק כי הקיצוץ בהוצאות אינו עניין של מה בכך, אולם במרבית המקרים הוא בהחלט אפשרי לאור ניתוח מעמיק וחשיבה יצירתית ורחבת אופקים. בכל מקרה הוא הכרחי.

פעולה זו אינה היחידה שאותה תוכל לבצע בתקופות מיתון (וּבכלל), אולם היא הראשונה והדחופה ביותר. לאחר הפחתת נקודת האיזון תוכל להמשיך ולבחון בצורה שקולה אלטרנטיבות נוספות שיסייעו לנצל את המצב לצורך פיתוח העסק וקידומו.

נקיטת צעדים אלו תעלה במידה ניכרת את סיכוייו של העסק לשרוד בתקופת המיתון וּתאפשר לו לצאת מחוזק לאחר יציאת המשק מהמיתון ולשוב לשיעורי רווחיות גבוהים.

ניתן והכרחי לעשות מעשה שיבטיח את שרידוּת העסק בתקופות מיתון כאשר מתח הרווחים נפגע והעסק סובל מירידה בהכנסות

 

נמחיש בדוגמה:

עסק עם מחזור מכירות ממוצע של 300,000 ש"ח לחודש.

הוצאותיו הקבועות עומדות על 150,000 ש"ח והרווח הגולמי שלו עומד על 60%.

מכאן ניתן לחשב כי נקודת האיזון עומדת על 250,000 ש"ח.

נניח כי תקופה קשה עוברת על המשק, והעסק נאלץ להתמודד עם ירידה משמעותית בהיקף המכירות. מחזורי הכנסותיו של העסק צנחו לכדי 200,000 ש"ח בחודש בממוצע. ברור שבמצב כזה יעבור העסק להפסד.

אם נחשב את גודל ההפסד שצובר העסק בכל חודש נמצא כי הוא מסתכם ב- 30,000 ₪ והוא מחושב מתוך ההפרש שבין הרווח הגולמי העומד על 120,000 ש"ח (60% מתוך 200,000 ש"ח הכנסות) וסך ההוצאות הקבועות המסתכמות ב- 150,000 ש"ח.

המסקנה המתבקשת היא כי כדי שהעסק יוכל לשרוד בתקופה זו בבטחה, יהא עליו להוריד את רמת ההוצאות כך שהכנסותיו יתאזנו עם נקודת האיזון (לכל הפחות), קרי להפחית את הוצאתיו הקבועות בסכום של 30,000 ש"ח.

באופן כללי ניתן לקבוע כי הנוסחה לחישוב הסכום הנדרש להפחתה תיקבע לפי מכפלת ההפרש שבין נקודת האיזון הנוכחית לבין מחזור המכירות, בשיעור הרווח הגולמי.

במקרה שבדוגמה ההפרש בין נקודת האיזון למחזור המכירות מסתכם ב- 50,000 ש"ח. סכום זה יש להכפיל בשיעור הרווח הגולמי (60%) ומכאן נקבל שסכום ההוצאות הקבועות שהעסק חייב לצמצם עומד כאמור על 30,000 ש"ח.

 

פרק 17 – זהירות! העסק מצליח

פרק 17 - זהירות! העסק מצליח

עסק מצליח, שמחזוריו ורווחיותו הולכים וגדלים בקצב חד, אמור להיות לכאורה בבחינת "בשורה טובה" לבעליו.

אז זהו, שלאו דווקא! עסקים הנמצאים בקצב צמיחה חד יכולים למצוא עצמם בסחרור וּלהגיע לידי קריסה.

הכיצד?

מרבית העסקים, קטנים כגדולים, החלו את דרכם כאשר יזם שאש המוטיבציה בעיניו, חלום בלבו, נחישות וניסיון ממקומות קודמים באמתחתו – החליט לעשות מעשה. אולי הוא אף סחף אִתו כמה לקוחות שאותם שירת בנאמנות בעבר.

קל לגדול בעסק קטן

תהליך ההקמה נראה מבטיח. בשלביו הראשונים יספק העסק שירותים לקשת מצומצמת של לקוחות שאותם יוכל להכיל בקלות. גם המשאבים שיידרשו לו לניהול העסק יהיו מועטים וּפשוטים לתפעול. שביעות הרצון של הלקוחות תביא לגידול טבעי בפעילות העסק. לקוחותיו ירחיבו את היקף הפעילות ולקוחות חדשים יצטרפו למעגל הלקוחות המרוצים. שמו ילך לפניו והמוניטין ילך ויגדל.

בהדרגה יגדל העסק ויתרחב, ואִתו מחזורי הפעילות והרווח. עובדים יתווספו. אמצעי ייצור וּכלי עבודה, כלי רכב וציוד תפעולי ייכנסו בהדרגה כדי לאפשר עמידה בביקוש הגדל. המעבר למקום מרוּוח ונוח יעמוד על הפרק, שהרי העסק גדל והמקום הנוכחי כבר צר מלהכיל.

וּבכן, דווקא במקום הזה, המבטיח לכאורה, טמונה הסכנה הגדולה!

 

ניהול של עסק גדול הוא סיפור אחר

בעוד שעסק קטן וּבו מספר מצומצם של עובדים מצריך ניהול מינימאלי והיזם יכול להשקיע את מרב מרצו וּזמנו לקידומו, הרי שניהול עסק גדול יותר מקפל בתוכו מחויבות ניהולית ויכולת שליטה וּבקרה גדולה בהרבה מול הגורמים שאִתם הוא מתנהל – לקוחות, ספקים, עובדים, רשויות וּבּנקים.

בנוסף לזה, הצורך באשראי לצורכי הון חוזר הולך וגדל בד בבד עם הגידול בנפח הפעילות.

בהדרגה מוצא עצמו המנהל טרוד בענייני מנהלה ואדמיניסטרציה, באין-סוף ניירת וּבכאב ראש מתמיד בנוגע למצב תזרים המזומנים. הוא מוצא עצמו עסוק יותר ויותר בכיבוי שרפות וּפחות בקידום עסקיו. לחץ התזרים מחייב אותו להגדיל את ההכנסות, אולם משאביו העמוסים לעייפה אינם מסוגלים לעמוד בקצב.

מכאן קצרה הדרך להידרדרות ברמת השירות וּברמת שביעות הרצון של הלקוחות. לקוחות מאוכזבים עוזבים לטובת מתחרים. ספקים חשים חוסר נוחות מבקשות חוזרות ונשנות מצד העסק להגדלת תנאי האשראי, וההיפך הגמור קורה – הם מבקשים לצמצם את האשראי והעסק מתחיל במסלול של צניחה אשר תסתיים, במקרים רבים, בהתרסקות.

 

מה ניתן לעשות?

הדרך למנוע מצב כזה היא להבין וּלהיערך מראש לגידול הצפוי בפעילות העסק, להכין תכנית מסודרת וּמתוקצבת הכוללת את ההשקעות שתידרשנה, העובדים הצפויים להיקלט וההון שיידרש לצורך כך.

רק לאחר גיבוש תכנית מלאה, יסודית וּמפורטת – יוכל בעל העסק להרשות לעצמו לצמוח.

עד אז ראוי להימנע מצמיחה בקצב הגדול מזה שהעסק מסוגל להכיל, וּבמקרים מסוימים אף לסרב להזדמנויות עסקיות חדשות המתדפקות על דלתו.

צמיחה בקצב מהיר מדי של העסק יכולה להוציא אותו משיווי משקל וּלהכניס אותו לסחרור העלול להוביל להתרסקות

 

פרק 24 – התהום שבין הדקה ה- 89 לדקה ה- 91

פרק 24 - התהום שבין הדקה ה- 89 לדקה ה- 91

תהליך הגסיסה אינו תהליך ליניארי.

בתחילה הוא מתקדם בקצב אִטי; הגוף נאבק וּמנסה להתמודד. ככל שחולף הזמן, המחלה מתעצמת והיא דורסת בגסות כל ניסיון של הגוף להיחלץ מהמשבר. הסוף מהיר מאוד. בתוך פרק זמן קצר מתעצמת המחלה והיא מביאה לקריסת המערכות בזו אחר זו עד לאובדן הסופי והמוחלט.

תהליך הגסיסה של העסק אינו שונה במהותו. גם הוא אינו ליניארי.

 

באמצע הדרך

בתחילה תקבל איתותים חלשים, לא מאיימים, אם כי הם עלולים לגרום לך לתחושת חוסר נחת. קל יהיה לך להתעלם מהם וּלהמשיך בשגרת יומך. לאחר זמן מה יתחזקו האיתותים, חוסר הנוחות יורגש יותר ויותר, והוא ילוּוה מדי פעם בזיעה קרה. הריכוז שלך יתחיל לנדוד ואִתו גם איכות השינה והרצף שלה. לקראת הסוף יהפכו האיתותים – שהיו פעם מנומסים מאוד – לאגרסיביים, חדים וקרים.

 

לקראת הדקה ה-90

הקושי הופך למשבר ממשי כאשר חשבון הבנק אינו מסוגל עוד לעכל את מבול התשלומים שאתה מנסה להנחית עליו. מנהל הבנק מאבד את האמון וקובע אולטימאטום מיידי להפקדת כספים וחזרה למסגרת. ההמחאה הראשונה חוזרת והשמועה מתפשטת. נורת האזהרה, שדלקה עד כה באור עמום הופכת לסירנה ועוצמתה מתחזקת. הלחץ גובר מכל הכיוונים. ספקים דורשים תשלום מיידי של חשבונות פתוחים כתנאי לאספקת סחורה נוספת, לקוחות מעכבים הזמנות חדשות, ועובדים מתחילים לחפש מקום עבודה אחר במקום להשקיע את מיטב מרצם בעסק. המרחק להגבלת חשבון הבנק קרוב מתמיד. חולפים עוד כמה ימים. עשר המחאות כבר חזרו. החשבון מוגבל. הסיכויים להבריא את העסק צנחו מיידית לאפס כמעט.

תהליך זה הוא תהליך אופייני החוזר על עצמו בכל פעם מחדש.

 

נורות האזהרה קיימות, אל תתעלם מהן!

למרבה האבסורד, ניתן לומר בבירור כי במרבית המקרים ניתן היה למנוע את הקריסה אילו היה בעל העסק מגיב לאינדיקאטורים וּלנורות האזהרה כבר בשלבים הראשונים, בדיוק כשם שהיה מתייחס לסימפטומים של מחלה קשה לוּ חלילה התגלתה אצלו.

לא יעלה על הדעת שאדם המזהה אצלו תופעות מחשידות למחלה סופנית לא יעזוב את כל עיסוקיו ויקבע מיידית תור לרופא לצורך בדיקה. למרבה הצער, בכל הקשור לעסק מסתבר שרוב האנשים יעדיפו לטמון את הראש בחול וּלהתעלם, כאילו התעלמותם תעלים כבמטה קסם את הבעיות בעסק. וּבכן, זה לא יקרה. הדבר היחידי שיקרה בוודאות מוחלטת הוא הרעה הדרגתית במצב העסק.

ניתוח תדיר של מצב העסק יאפשר לך להבחין במחלה הרבה לפני שהסביבה תרגיש בה, ויאפשר לך לטפל בה ולעצור את התפשטותה באופן מקצועי וּבטוח.

ככל שעובר הזמן, גדֵלות רמת הקושי ורמת המורכבות לחלץ עסק שנמצא במשבר. זיהית סימפטומים? אל תמתין. בדוק, אתר את הבעיה ותקן מיידית

 

פרק 23 – תמרורי אזהרה – לקראת משבר

פרק 23 - תמרורי אזהרה - לקראת משבר

לפתע, ביום בהיר אחד, לאחר שנים רבות של עבודה אינטנסיבית וקשה – זה קורה.

התחושה הזאת שליוותה אותך זמן כה רב, שהעסק מדשדש במקום, פינתה מקומה להבנה שהעסק בצרות.

שיחת הטלפון מהבנק אינה מותירה מקום לספק. הסוף קרוב מתמיד.

סיבות רבות עלולות להוביל למצב שכזה, וּמקצתן קשורות באירועים חיצוניים שאינם בשליטתך, כגון שינוי תנאי השוק, כניסת מתחרה חדש, התייקרות ניכרת של מחירי חומרי הגלם ואף שינויים רגולטוריים שהשפיעו לרעה על העסק. אולם למרבה התסכול, אתה יכול למצוא שהמצב שהעסק נקלע אליו הוא דווקא תוצאה ישירה של ניהול כושל שלך.

תובנה זו נובעת לעתים מעודף ביטחון עצמי בלתי מבוסס וּמהחשבה שאם עד היום הכל היה בסדר, אפשר להניח שכך יהיה גם בעתיד.

משבר פיננסי הוא תוצאה של תהליך שבו עובר העסק שינויים לרעה. במרבית המקרים "נופל האסימון" כאשר כבר מאוחר מדי, כשהדברים יצאו מכלל שליטה וּכשההתרסקות כבר בלתי נמנעת.

 

מדוע קל כל כך לפספס כשהעסק מידרדר?

הסיבה העיקרית לזיהוי המאוחר של הסימפטום המצביע על מצב העסק נעוצה בכך שבעלי עסקים רבים נוטים לייחס חשיבות גבוהה מדי ל"מצב הכיס", דהיינו למצב חשבון הבנק כמייצג האולטימטיבי של מצב העסק. אלא שתזרים הבנק הוא למעשה שיקוף מאוחר (עד חודשים מספר) של מצב העסק. דהיינו, את המצוקה בחשבון הבנק עלול להרגיש בעל העסק בפער של כמה חודשים לאחר שהעסק כבר נכנס להפסדים.

בדיעבד, ברור לך שאילו היית ער למצב האמִתי של העסק, אילו היית מנתח וּבוחן את מצבו באופן שוטף – היית יכול לזהות מבעוד מועד את שינוי המגמה ולפעול לתיקון המצב בהתאם.

עצוב לדעת עד כמה הדבר פשוט.

 

זיהוי מוקדם של הבעיה

כדי לזהות מבעוד מועד את השינויים במצב העסק, לא יהיה זה נכון להסתמך על מצב חשבון הבנק כמייצג בלעדי. עליך לנתח פעם בחודש את דוחות הרווח וההפסד, את נקודת האיזון, את תחזית תזרים המזומנים ואת מצבת הנכסים וההתחייבויות השוטפים של העסק – ואת כל אלו להשוות לניתוח האחרון שביצעת בדיוק לפני חודש (ראה פירוט בפרק 10).

ניתוח יסודי כזה יצריך ממך זמן מועט ויאפשר לך להבין ביתר יעילות את מצב העסק ואת המגמה שבה הוא נמצא והוא יאפשר לך לפעול בהתאם.