פרק 10 – כיצד "לקרוא" את מצב העסק

פרק 10 - כיצד "לקרוא" את מצב העסק

הבנת המצב הפיננסי של עסק אינה עניין פשוט!

משק הבית מאופיין בתזרימי הכנסות והוצאות הקרובים בדרך כלל למועד התהוותן (משכורת נכנסת בסמוך לסוף החודש, כמו מרבית התשלומים). בעסק, לעומת זאת, לכל אחד מרכיבי ההכנסות וההוצאות יש אופי תזרימי שונה, הבא לידי ביטוי בתנאי התשלום וּבמועדי הפירעון, כפי שסוכמו עם הלקוחות ועם הספקים.

עסק ממוצע עובד מול מספר לקוחות וספקים, וּלכל אחד מהם תנאי אשראי מסוימים. מעבר לכך עליו לשלם מדי חודש בחודשו הוצאות שוטפות כמו משכורות, תשלומי רשויות, שכר דירה, החזרי הלוואות והוראות קבע וכולי. כל אלו יוצרים "סלט" תזרימי המשתקף בחשבון הבנק באופן המקשה על בעל העסק "לקרוא" את מצב העסק.

 

אז מה לעשות?

הניתוח הבסיסי שאותו חובה על כל בעל עסק, קטן כגדול, לבצע בתדירות קבועה ושוטפת (מומלץ מדי חודש), כולל ארבעה רכיבים כדלקמן:

  • השוואת נקודת האיזון להכנסה הממוצעת של העסק. סך ההכנסה הממוצעת החודשית של העסק חייב להיות גבוה מנקודת האיזון שחישבת. פער שלילי בין השתיים יצביע על כך שהעסק בבעיה ושהוא צובר הפסדים.
  • חישוב ההון החוזר של העסק. ההון החוזר מחושב באמצעות שקלול (לפי המשקלים היחסיים) של כל רכיבי ההוצאות לפי תנאי התשלום המשולמים בפועל, שקלול כל רכיבי ההכנסות כנ"ל והחסרת התוצאות – כאשר ממוצע אשראי התשלומים נלקח בערך שלילי.

מתוך הנתון שהתקבל ניתן לחשב את מסגרת האשראי השוטפת שהעסק זקוק לה. נתון זה יש להשוות לסך מסגרות האשראי בבנקים.

אם מסגרות האשראי עולות באופן משמעותי (פי שניים או יותר) מהתוצאה שהתקבלה, הרי שמבנה האובליגו של העסק אינו מתוכנן נכון.

  • חישוב יתרת הנכסים וההתחייבויות השוטפות של העסק. החישוב צריך לכלול את כל יתרות המזומן ואת אלו הצפויות להפוך למזומן בעתיד הקרוב, אולם אין לכלול בו נכסים קבועים, ציוד שמשמש לייצור ויתרות רווח או הפסד צבורות.

בצד הנכסים יש לכלול פיקדונות וניירות ערך, יתרות בנק בזכות, יתרת חייבים (בניכוי חובות מסופקים ואבודים), מלאי בערכי עלות הרכישה, המחאות לגביה (שהתקבלו ושטרם נפרעו) וכדומה.

בצד ההתחייבויות יש לכלול יתרת הלוואות, יתרות בנק בחובה, יתרת זכאים, המחאות לפירעון (שנמסרו ושטרם נפרעו) וכדומה.

חשוב מאוד לשאוף וּלהגיע למאזן חיובי, אולם אין במאזן שלילי כשלעצמו כדי לשמש אינדיקציה לכך שמצב העסק רע. במקרה כזה יש לנתח וּלהבין את הסיבה לפער, וזו עשויה להימצא בהשקעות שבוצעו בנכסים וּבציוד, בהפסדים צבורים וכדומה.

  • ניתוח תחזית תזרים המזומנים. גם כאשר כל האינדיקאטורים מצביעים על כך שהעסק במצב בריא, עדיין יש לוודא כי די במסגרות האשראי של העסק לעמידה בתשלומים ובהתחייבויות של העסק. קל וחומר כאשר העסק אינו "בקו הבריאות". את זאת ניתן יהיה לוודא מתוך דוח תחזית תזרים המזומנים של העסק לטווח הזמן של מספר חודשים קדימה.

חישוב נתונים אלו והשוואת השינויים לאורך הזמן יספקו תמונה ברורה בנוגע למצב הפיננסי של העסק ולמגמה שבה הוא נמצא – בצמיחה, ברגרסיה או בדריכה בַּמקום.

כשארבעת הממצאים האלה נמצאים בטווח סביר, הרי שהעסק נמצא במצב טוב ואיתנותו הפיננסית יציבה. ככל שהתוצאות מתרחקות מהטווח הסביר, הרי שנדרשת בחינה מדוקדקת ועמוקה הרבה יותר להבנת מצב העסק והמגמה שבה הוא נמצא.

 

פרק 8 – כיצד לנהל את תזרים המזומנים

פרק 8 - כיצד לנהל את תזרים המזומנים

ניהול תזרים מזומנים – חובה או זכות?

דמיין לעצמך: משפחתך ואתה מחליטים לצאת לטיול משפחתי. נכנסים לרכב, הילדים במושב מאחור צוהלים וּשמחים. חוגרים חגורות ו… מכסים את השמשה הקדמית בכיסוי החדש שקניתם זה עתה. "אמנם לא רואים את הדרך", אתה אומר לעצמך, "אבל לפחות ניתן לראות את הכביש מאחור באמצעות המראות". נו, גם זה טוב. מניע את המנוע ולוחץ על דוושת הגז. יוצאים לדרך… עיקול. תאונה.

"איך זה ייתכן?", אתה שואל את עצמך, "הרי התרכזתי בנסיעה והקפדתי לבדוק את עצמי כל הזמן באמצעות מראות הצד של הרכב!"

ניהול עסק דומה במובנים רבים לנהיגה בכביש דו-כיווני מפותל ועמוס בכלי רכב. הוא דומה גם בתכולתו – המשפחה. עתיד העסק ישליך באופן ישיר על מצב המשפחה כולה, לטוב או לרע.

ניהול עסק אינו עניין פשוט. השליטה בעסק והבנת תמונת המצב שלו בכל רגע נתון הם הכרח קיומי, וּלשם כך יש צורך בניתוח מקצועי ואפקטיבי של הנתונים. ניהול עסק אינו עניין אינטואיטיבי ואין הוא יכול לנבוע מתוך תחושות או מתוך הסתכלות צרה על חלק מהנתונים שבמקרה נגישים לבעל העסק.

כדי להבין את מצב העסק ניתן להיעזר בכמה כלים, והעיקריים שבהם כוללים דוחות רווח והפסד, ניתוח נקודת האיזון וניתוח מאזן הנכסים וההתחייבויות. אולם כל אלו אינם יכולים לחזות את תזרים המזומנים כפי שעתיד להופיע בחשבונות הבנק מחר, בעוד שבוע וּבעוד שלושה חודשים מהיום.

 

גם עסק מרוויח עלול להיקלע למצוקת תזרים

ניתוח הדוחות היה מספק בהחלט לצורך הבנת מצב העסק וניהולו התקין, אם בפני העסק היו עומדות מסגרות אשראי בלתי מוגבלות בבנקים. אולם לדאבוננו, ברוב המוחלט של המקרים אין זה המצב. מסגרות האשראי מוגבלות בסכומן, והבנקים אינם ממהרים להגדיל את המסגרות ללא הסבר מאוד משכנע מצד בעל העסק.

בצורה זו עשויים להיווצר מצבים שבהם עסק, שרווחיו המצטברים חיוביים לאורך הזמן ואין הוא סובל מחובות אבודים משמעותיים, ימצא עצמו בבעיית תזרים מזומנים חמורה העלולה להוביל לקריסה.

בניגוד לסיטואציות שבהן ידחה העסק תשלום לספק, יעכב אספקה ללקוח או יעכב משכורת לעובדיו – הרי שחריגה ממסגרות האשראי בבנק עלולה להביא באחת לנזק בלתי הפיך.

אשר על כן, בדיוק כשם שלא יעלה על דעתך לנהוג ברכב כאשר השמשה הקדמית חסומה בפניך, כך אסור שיעלה בדעתך לנהל את עסקיך מבלי שתוכל לצפות ולחזות את תזרים המזומנים בבנק. ניהול תחזית תזרים מזומנים הוא תנאי הכרחי לפעילות העסק לאורך זמן ולשרידותו.

 

הקשר הרופף בין מצב החשבון בבנק לבין מצב העסק

חשבון הבנק ביתרה שלילית; האם פירוש הדבר שהעסק במצב רע?

החשבון בפלוס מרשים; האם זה אומר שהעסק במצב טוב?

לא בהכרח!

רבים מבעלי העסקים נוטים לראות במצב תזרים המזומנים בבנק אינדיקציה מהימנה על מצב העסק. כאשר תזרים הבנק חיובי או עמוק בתוך מסגרת האשראי, תתקבל התחושה שהעסק במצב טוב, ולהיפך – כאשר התזרים שלילי וּמתקרב לקצה גבול האשראי או חוצה אותו חלילה, תתקבל התחושה שהעסק במצב רע.

בפועל, בחלק מהמקרים תשקף תמונת המצב של חשבון הבנק את ההיפך הגמור מהמצב שבו מצוי העסק.

 

מצב חשבון הבנק עלול להטעות

בהחלט ייתכן שיהיו עסקים טובים וּמרוויחים שמצב תזרים המזומנים שלהם בבנק מורע בתקופת זמן מסוימת, וּלהיפך – תזרים המזומנים של עסק שסובל מהפסדים משתפר.

במקרה הראשון, כאשר תזרים הבנק נראה טוב אולם העסק מפסיד, טעות בהבנת המצב עלולה להביא את בעל העסק לקבל החלטות פיננסיות שהוא לא יוכל לעמוד בהן, כגון החלטה על ביצוע השקעות, משיכת רווחים, העלאת תקציב ההוצאות בעסק וכדומה.

במקרה השני, כאשר התזרים נראה לחוץ אולם העסק מרוויח, עלול בעל העסק להחליט החלטות חפוזות, כגון פיטורי עובדים או צמצום בתקציבי השיווק אשר ירעו את מצב העסק, ואף יגרמו לו לנזקים לאורך זמן.

כאשר לבעל העסק אין "שעונים" מהימנים לניהול וּלבקרה, הוא עלול למצוא עצמו נסמך על סימפטומים שאינם בהכרח מייצגים, וּמהם יסיק בנוגע למצבו הפיננסי. בעסקים שבהם צורכי האובליגו (סך מסגרות האשראי השונים) הולכים ותופחים, יכול בעל העסק לקבל את הרושם שהעסק מפסיד ושמצבו מידרדר. מנגד, במקרים שבהם מסגרות האובליגו נשמרות ואף מצטמצמות, הוא יכול לקבל את הרושם שהעסק מרוויח.

צורכי האשראי הם נגזרת של אופי פעילות העסק והיקף המחזורים שלו, ואינם אינדיקאטור המייצג כשלעצמו את מצב העסק.

 

מדוע זה קורה?

ובכן, עסקים בעלי אשראי ממוצע שלילי (ממוצע ימי אשראי התשלומים גבוה מממוצע ימי אשראי התקבולים) יגדילו את צריכת האשראי שלהם ככל שיגדל היקף המחזורים. מנגד, בעסקים שבהם ממוצע האשראי חיובי, יקטן האובליגו הנדרש עם הגידול במחזורי הפעילות, וּלעתים גם כאשר העסק יפסיד.

 

כיצד הדבר ייתכן?

התשובה לכך פשוטה והיא נעוצה בפער שבין אשראי התקבולים לאשראי התשלומים בעסק. כל עוד פער זה שלילי, הרי שחשבון הבנק צפוי להיות זה שיספוג אותו, זאת בהנחה, שלעסק אין מקורות מימון חלופיים.

נמחיש זאת בדוגמה פשוטה:

  • עסק שמחזור הכנסותיו עומד על 100 אלף ש"ח והוא נמצא בדיוק על נקודת האיזון, כלומר סך הכנסותיו מתאזן עם סך הוצאותיו, והרווח שלו שווה לאפס.
  • סך ההוצאות הקבועות מסתכמות ל- 40 אלף ש"ח לחודש והן כוללות את עלות המשכורות בסך 25 אלף ש"ח המשולמת בסוף כל חודש, ואת הוצאות התקורה האחרות המסתכמות ב-15 אלף ש"ח בחודש, והן משולמות בתחילת החודש.
  • הקניות מהוות 60% מהמכירות, קרי שעל כל 1,000 ש"ח הכנסות הוא ישלם 600 ש"ח לספק חומרי הגלם.
  • לעסק יש לקוח אחד ויחיד, והוא משלם בתנאי תשלום של שוטף פלוס 90.
  • את החומרים הוא קונה בתנאי תשלום של שוטף פלוס 30.

כאמור, העסק נמצא בנקודת האיזון ולכן אינו מרוויח ואינו מפסיד. לכן הגיוני היה להניח שחשבון הבנק יעמוד על יתרה אפס. הדבר היה נכון אילו כל התשלומים והתקבולים היו מתבצעים לפי אותה מדיניות אשראי, אולם לא כך הדבר.

בדוגמה שלפנינו, ניתן לחשב ולראות שחשבון הבנק יעמוד באופן קבוע על יתרה שלילית של 255 אלף ש"ח, יתרה הנובעת מהפער במדיניות האשראי בין התשלומים והתקבולים. פער זה שקול לפי 2.5 ממחזור המכירות של העסק, ואותו נהוג לממן באמצעות מסגרת האשראי בחשבון הבנק (אשראי ל"הון חוזר").

 

איפה הכסף?

אם נחפש היכן "מתחבא" הכסף, נמצא את התשובה בפער שבין יתרות החייבים ליתרות הזכאים. פער זה, שיוצר את הגירעון, נמצא למעשה אצל הלקוחות, בסחורה שנמסרה וטרם שולמה. הרי בכל נקודת זמן יכיל הדוח חשבונות פתוחים בסכום של שלושה חודשי פעילות, קרי 300 אלף ש"ח.

ניתן להבין מכאן כי כל שינוי בתקופת האשראי יביא לשינוי דומה בהון החוזר הנדרש.

 

לגלגל את האשראי מהבנק החוצה

אם יצליח בעל העסק לשכנע את לקוחותיו לשלם בהקדמה של חודש אחד (לשוטף פלוס 60), הרי שסך ההון החוזר שיידרש, יפחת בסכום של 100 אלף ש"ח, ויעמוד על 155 אלף ש"ח בלבד. באופן דומה, הארכת תקופת האשראי לתשלום לספקים תשפר וּתצמצם את מסגרת ההון החוזר הנדרש (כל חודש נוסף באשראי יצמצם את ההון החוזר הנדרש בסכום של 60 אלף ש"ח, שכן כאמור הקניות מהוות 60% מסך מחזוֹר המכירות.

המציאות היא בדרך כלל מורכבת יותר מהדוגמה המוצגת. לכל עסק יש מספר רב של לקוחות ושל ספקים, וּלכל אחד מהם נקבעים תנאי אשראי מסוימים. כן ישנם תשלומים לרשויות, החזרי הלוואות וכדומה. כל אלו מוסיפים על הקושי לחשב את ההון החוזר הנדרש, אולם ניתוח יסודי, הנסמך בין היתר על נתוני העבר, יאפשר לבצע זאת.

חישוב כזה, חשוב מאוד שיתבצע אחת לרבעון (לכל הפחות), והוא ישמש בין השאר לבחינת התאמת מסגרת האשראי בחשבונות הבנק של העסק לזה הקיים בפועל. הצגת החישוב בפני הבנק תוכל גם לסייע בבקשה להגדלת מסגרת האשראי, במקרים שבהם המסגרת קטנה מההון החוזר המחושב.

 

כמה טיפים לניהול תזרים המזומנים

כיצד תבחר את הכלי המתאים לך לניהול תזרים מזומנים?

קיים מגוון רחב של אפשרויות לניהול תחזית תזרים המזומנים. להלן סקירה קצרה של השיטות הנפוצות על יתרונותיהן ועל חסרונותיהן:

רישום ידני

  • אינו יעיל, מצריך השקעת זמן גדולה
  • אינו גמיש לבחינה של שינויים בתזרים
  • אינו מדויק, בדרך כלל לא יכיל את כל המידע המהותי שנדרש
  • אינו מקצועי, בעיקר כשתרצה להגיש את הדוח לבנק
  • לא מומלץ, אלא שעדיף על לא כלום!

גיליון חישוב (כדוגמת Microsoft Excel)

  • יעילות נמוכה – מצריך השקעת זמן רבה בעדכון הנתונים וּבעיבוד הדוחות
  • היעדר ממשק למערכת הנהלת חשבונות – מחייב הזנה כפולה של נתונים
  • רמת ידידותיות נמוכה למשתמש
  • אינו סלחני לטעויות – טעות בהזנה של נוסחה עלולה להציג ממצאים שגויים ביחס לתחזית תזרים המזומנים, על הנזק שהדבר עלול לגרום
  • מתאים בעיקר לאנשים המיומנים וּבקיאים בעבודה בגיליונות חישוב, ושיש ביכולתם לערוך את השינויים הנדרשים לצורך התאמת הנוסחאות לצרכיהם
  • רלוונטי לעסקים קטנים יחסית, בעלי נפח פעילות מצומצם (בהיקף כמות הניירת), ורק אם למשתמש יש הידע לבנות וּלתחזק את המערכת באופן שוטף.

תוכנה ייעודית

  • השוק מציע מִגוון רחב של תוכנות, מקצתן ניתן להוריד בחינם מהאינטרנט ואחרות מחויבות בתשלום. לכל תוכנה היתרונות והחסרונות שלה. לכל עסק עשויה להתאים תוכנה אחרת. אין תוכנה שהיא הנכונה והמתאימה ביותר לכל סוגי העסקים.
  • השימוש בתוכנה ייעודית, בהנחה שנבחרה המערכת המתאימה לעסק, יאפשר ניהול יעיל ואמין של תחזית תזרים המזומנים ויאפשר לחזות ולצפות את מצב החשבון תקופה ארוכה מראש.
  • מומלץ מאוד שתוכנת התזרים תכלול את היכולות הבאות:
  • ידידותיות בהזנת נתונים וּבהפקת דוחות.
  • שלמות: יכולת לקלוט את כל סוגי הנתונים הרלוונטיים לעסק, כגון חשבוניות, תשלומים ותקבולים צפויים, הוראות קבע, הלוואות וּפעולות קבועות בחשבון (משכורות, תשלומים לרשויות וכולי).
  • יכולת להוסיף תחזית פעילות עתידית שטרם באה לידי ביטוי בהזמנות שנכנסו בפועל לעסק.
  • גמישות לשינויים: יכולת פשוטה לעדכן נתונים שהוזנו למערכת (שינוי מועד צפוי של תקבול או תשלום וכדומה).
  • מידע: מִגוון דוחות סטטיסטיים ודוחות השוואה תקופתיים.
  • ממשק לחשבון הבנק לצורך ביצוע התאמות בנק.
  • ממשק למערכת הנהלת חשבונות יאפשר לייעל את התהליך ולחסוך למנהל החשבונות זמן עבודה (וּבתוך כך ייתכן שניתן יהיה להוזיל את העלות של מנהל החשבונות).
  • מומלץ מאוד, זכור! בחירת מערכת שאינה מתאימה לצורכי העסק שלך עלולה לגזול זמן יקר בתפעול השוטף שלה, והיא עשויה לספק מידע חלקי ולא מספק. מומלץ מאוד לבחון את האפשרויות העומדות לפניך אל מול הצרכים שלך בפועל.

 

פרק 7 – כיצד לנהל תקציב

פרק 7 - כיצד לנהל תקציב

תכנית תקציב היא הדרך שלך לגרום לתכנון להפוך למציאות.

אנשים מקדישים נתח גדול מזמנם לתכנון. הם מתכננים את הקריירה, את הטיול הבא, את רכישת הדירה שהם חולמים עליה, את הרכב או את התואר שאותו הם מעוניינים לרכוש. אז מדוע נמנעים בעלי עסקים מתכנון התקציב של העסק שלהם?

הסיבה לכך נובעת במקרים רבים מהתחושה שפעילות הנתפסת כבעלת מאפיינים אקראיים אי אפשר לתכנן. עסק נתפס אצל רבים כפעילות שתוצאותיה אקראיות, וּלפיכך בלתי ניתנות לתכנון.

האם אכן פעילות העסק מאופיינת באקראיוּת?

ואם אכן כך, האם הדבר מצדיק אי-תכנון?

תכנית תקציב היא אחד הכלים החשובים ביותר בניהול עסק. גיבוש תכנית תקציב מפורטת וּבחתך חודשי מחייבת את בעלי העסק לתכנן את יעדיהם לשנה מראש (וּלעתים אף לתקופה ממושכת יותר), לעקוב במהלך השנה אחר הביצוע מול התכנון המקורי וּלנתח את התוצאות בתום השנה כבסיס לתכנון התקציב לשנה הבאה.

האומנם ניתן לשפר תוצאות עסקיות עתידיות על ידי תכנון מראש? הרי התוצאות תלויות באין-ספור פרמטרים. מרביתם מושפעים מגורמים חיצוניים, שעליהם אין לנו כל שליטה או יכולת השפעה. הדבר הולך וּמתחזק ככל שהתכנון רחוק יותר על ציר הזמן.

ובכן, התשובה היא כן!

בהחלט ניתן לכוון לתוצאות הרצויות באופן טוב (וּלעתים אף טוב מאוד) באמצעות תכנון מראש. תכנון הנשען על חשיבה יסודית ורציונאלית ישפר משמעותית את הסיכויים לנתב את העתיד העסקי למקום שאליו אנו שואפים.

מהי למעשה תכנית תקציב?

תכנית תקציב היא השיקוף המפורט של תכנית הפעילות המתוכננת של העסק לעתיד לבוא. היא מביאה לידי ביטוי, באמצעות הנחות יסוד וּנתונים מספריים, את תכנית העבודה של העסק, וּמביאה לידי ביטוי את התוצאות הצפויות להתקבל.

תכנית התקציב תכלול את יעדי המכירות, את ההוצאות הישירות שבגינן ואת תקציבי ההוצאות הקבועות. כמו כן תכלול התכנית את תקציבי ההשקעות המיועדים.

כדי שהתכנון יהיה הגיוני וישׂים, חייבים כל הרכיבים שבו להיות סבירים וּלהתחבר באופן רציונאלי זה לזה. כך לדוגמה, תכנון חדירה לנישה עסקית חדשה יחייב להקצות בין השאר את משאבי כוח האדם ואת הפרסום והשיווק הנוספים הנדרשים, מעבר למשאבים שהעסק צורך כיום, הרחבת נפח הפעילות תחייב הקצאת שטח משרדים שיאפשר לקלוט את העובדים הנוספים, וכן הלאה.

תכנית תקציב נכונה תסייע בקביעת מבנה הוצאות המותאם ליעדי העסק וּתאפשר להגיע להישגים משופרים תוך אופטימיזציה של העלות מול התועלת. הכנת תכנית התקציב מחייבת אותנו להשקיע מחשבה בהגדרת היעדים (תחומי הפעילות שבכוונתנו לעסוק בהם ויעדי המכירות שאליהם נשאף), וּכנגזרת מהם לתכנן את רכיבי ההוצאות אשר יתמכו בהשגת יעדים אלו.

 

כיצד לתכנן את התקציב?

תכנית תקציב נהוג להכין מראש לשנה קלנדארית לכל הפחות.

שלב התכנון חשוב מאין כמוהו, והוא מאפשר לך לקבוע את יעדי המכירות בהסתמך על כמה פרמטרים המונחים על שולחנך, כגון היקף הפעילות בשנה הנוכחית, הקשרים העסקיים שיצרת עד כה, היכולת שלך למנף אותם, יכולות שיווקיות שפיתחת, אירועים מיוחדים, השפעת עונתיות, שינויים בתחרות וכדומה. תכנון נכון יאפשר לך למצות את פוטנציאל השיווק והמכירות ולקבוע תכנית יעדים ברורה של המכירות.

בקביעת יעדי ההכנסות עליך לבחון את תוצאות השנה החולפת וּלבצע הערכה מחודשת שלהם על בסיס שינויים שאירעו ואשר עשויים להשפיע לטובה או לרעה, כגון כניסת מתחרה חדש והשפעה על רמת המחירים, הוספת מוצר לסל המוצרים או גריעת מוצרים אחרים, הוספת ערוצי שיווק ומכירה וכדומה.

לצד תחזית המכירות, תוכל לחשב בקלות את תחזית ההוצאות הישירות (שהן נגזרת של ההכנסות) ולקבוע את סעיפי ההוצאות הקבועות. עליך לבחון את תקציבי השיווק המיועדים אל מול יעדי המכירות כדי לוודא שהם מספקים לצורך השגת היעדים.

בתהליך התכנון תוכל לזהות וּלצמצם רכיבי הוצאות שאינם תומכים ביעדים (אלו רכיבי הוצאות מיותרים), וּלחילופין לזהות וּלהוסיף משאבים חיוניים שהחסרת ואשר בלעדיהם תתקשה לעמוד ביעדים.

 

חובה לקבוע יעדי רווחיות

תכנית התקציב חייבת לעמוד ביעדי רווחיות של 5-10 אחוזים לפחות, וזאת כדי להשאיר "בטן רכה" להפתעות העלולות להשפיע לרעה על התוצאות. אם בסיום התכנון מתקבל כי התכנית שגובשה אינה עומדת ביעדי רווח אלו, יש לחזור על התהליך, לצמצם הוצאות קבועות, להגדיל הוצאות שיווק וּלהגדיל יעדי מכירות (בתחום הסביר וההגיוני) –עד להגעה ליעדים.

במהלך השנה וּבסיום כל חודש, חשוב מאוד לבצע מעקב תכנון מול ביצוע לחודש החולף ולנתוני הצבירה מתחילת השנה. חשוב לנתח, להבין וּלהסיק מסקנות כאשר ניכרות סטיות מהותיות ביחס לתכנית המקורית. סטיות לרעה חובה לתקן בהקדם.

 

תכולת תכנית תקציב

את תכנית התקציב יש לבנות בפורמט של דוח רווח והפסד, בחתך חודשי וּלשנה מראש במבנה הבא:

  • הכנסות – יפורטו בחתך מרכזי הרווח של העסק וסוגי המוצרים
  • עלות המכר – ההוצאות הישירות המחושבות ביחס להכנסות מרכזי הרווח
  • רווח גולמי – הפער שבין ההכנסות לעלות המכר
  • הוצאות קבועות
  • רווח תפעולי – הפער שבין הרווח הגולמי וההוצאות הקבועות
  • הוצאות המימון
  • רווח נקי – הפער שבין הרווח התפעולי והוצאות המימון

ניהול תקציב – ערובה לשיפור תוצאות

ניהול עסק המסתמך על תקציב מסודר ישפר לאין ערוך את התוצאות הפיננסיות. הוא יאפשר למצות את מרב היכולות של העסק באמצעות תכנון מראש (ולא מתוך החלטות אקראיות במהלך השנה). כמו כן, הוא יאפשר לזהות שינויי מגמה במהלך השנה, קרוב מאוד למועד התהוותם, וּלהגיב עליהם בהתאם.

התנהלות שלא במסגרת תכנית תקציב דומה לספינה שנישאת על גלי הים, ללא כל כיוון או מטרה. מובן מאליו כי הגעתה ליעד היא עניין של מזל בלבד. גם אם במקרה היא תגיע בסופו של דבר ליעדה, הדבר לא יקרה בנתיב הקצר והיעיל ביותר שיכלה לעשות לוּ הייתה מתכננת את נתיב השיִט מראש.

כדברי הסוציולוג רוברט מרטון, בהתייחסו לנבואה המגשימה את עצמה, נופתע לגלות עד כמה יישום נכון של כלי זה עתיד לשפר את התוצאות העסקיות

 

פרק 6 – כיצד לחשב את נקודת האיזון

פרק 6 - כיצד לחשב את נקודת האיזון

הביטוי "נקודת האיזון" הוא אחד המושגים החשובים ביותר בניהול העסק. חובה על כל בעל עסק להכיר את מושג "נקודת האיזון" ולדעת לחשב אותה. חשוב מאוד להקפיד ולבחון את השינויים בנקודת האיזון בתדירות שלא תפחת מאחת לרבעון, או כאשר יש שינויים מהותיים בפעילות העסקית או ברכיבי ההוצאות, שכן לאלו תהיה השפעה ישירה על מצב העסק.

 

אז מהי הנקודה הזו וּמדוע היא חשובה כל כך?

נקודת האיזון היא סך ההכנסה הנדרשת לאיזון ההוצאות; היא הקו הדק החוצץ בין ההפסד לבין הרווח. נקודת האיזון היא המקום שבו הרווח שווה להפסד וּשניהם יחד שווים לאפס.

לצורך חישוב נקודת האיזון נדרשים שני נתונים בלבד:

  • סך ההוצאות הקבועות – אותן הוצאות שאינן תלויות (או כמעט ואינן תלויות) ברמת ההכנסות של העסק. אלו ההוצאות שרמתן תיוותר דומה בין אם העסק יעבוד בתפוקה מלאה וּבין אם הוא יעבוד בתפוקה חלקית. חשוב להבהיר כי הוצאה המוגדרת כקבועה אינה חייבת להיות קבועה בגודלה, והיא בהחלט עשויה להשתנות מחודש לחודש (כמו לדוגמה הוצאות דלק או הוצאות חשמל), אולם המִתאם (הקורלציה) בינה לבין גובה ההכנסות הוא זניח.
  • שיעור ההוצאות המשתנות – אלו אותן הוצאות שגובהן ייקבע בהתאם לרמת ההכנסות בפועל. הדוגמה הבולטת ביותר להוצאות מסוג זה היא חומרי גלם המשמשים לייצור. נתון זה נמדד באחוזים ביחס להכנסות.

 

סיווגי הוצאות והקשר לנקודת האיזון

הסיווג של סוגי ההוצאות השונים לשני רכיבים אלו אינו תמיד ברור מאליו, שכן הוצאה מסוג מסוים עשויה להיחשב כהוצאה קבועה בעסק אחד ואילו בעסק אחר היא תיחשב כהוצאה משתנה. לדוגמה, הוצאות חשמל במשרד רואה חשבון יהיו הוצאה קבועה שאינה תלויה בגובה ההכנסות, בעוד שבמפעל ייצור עתיר מכונות "זוללות חשמל" הן תסוּוגנה כהוצאה משתנה.

לאחר שמיינו את כל רכיבי ההוצאות ושייכנו כל אחת מהן לסוג הרלוונטי, ניתן לחשב את שני הנתונים:

חישוב סכום ההוצאה הקבועה הוא פשוט וקל וּמהווה למעשה סכִימה של ההוצאות החודשיות הממוצעות המשויכות לסיווג זה. לעומת זאת, חישוב שיעור ההוצאות המשתנות עשוי במקרים מסוימים להיות מורכב יותר וּמחושב כיחס שבין סך ההוצאה הישירה לבין סך ההכנסות בתקופה הנמדדת.

את שני אלו יש לחשב מתוך הדוחות הכספיים (דוחות הרווח וההפסד) של העסק, אולם חובה לוודא כי אלו אכן מתיישבים עם הנתונים המעודכנים בעסק, שכן אם רמת הוצאה קבועה מסוימת השתנתה לאחרונה, הרי שהממוצע שיחושב מתוך הדוחות הכספיים לא ישקף אותה נכונה. לפיכך, במקרה כזה יש לאמץ לצורך חישוב נקודת האיזון את הנתון המעודכן, גם אם הוא שונה מהממוצע שחוּשב מתוך הדוחות.

 

כיצד לחשב את נקודת האיזון?

מומלץ לחשב את שיעור ההוצאה המשתנה לתקופה מייצגת ארוכה יחסית (מספר חודשים אחרונים), תוך נטרול אירועים חריגים במיוחד שאינם מאפיינים את המצב השוטף. בביצוע התחשיב יש להתייחס לשינויים במלאי, וּמומלץ להיעזר לשם כך ביועץ מס או באיש מקצוע.

לאחר ששני הנתונים בידינו, נוכל לחשב בקלות את נקודת האיזון החודשית לפי הנוסחה הבאה.

נגדיר:

X = סך ההוצאות הקבועות (בש"ח, לחודש). הסכום יכלול בנוסף לכל רכיבי ההוצאות ה"רגילות" גם את סכום הוצאות הפחת, את הוצאות המימון ואת החזרי הקרן על הלוואות תוך הוספת סכום המס החל עליהן.

Y = שיעור (%) הרווח הגולמי (מחושב לפי השיעור המשלים של ההוצאות המשתנות ל-100%).

נקודת האיזון = (X / Y) היא סכום המכירות החודשי המינימלי שעל העסק לבצע כדי לא להפסיד.

מעבר לסכום זה, התרומה לרווח הנקי לפני מס על כל שקל אחד של הכנסות תהיה Y אגורות.

נקודת האיזון היא סכום המכירות החודשי המינימאלי שעל העסק לבצע כדי שהכנסותיו יאוזנו עם הוצאותיו. מומלץ מאוד לרשום את נקודת האיזון על שלט גדול ולתלות אותו על הקיר שמול שולחנך במשרד.

 

מהתיאוריה לפרקטיקה: כך תחשב בעצמך את נקודת האיזון של העסק שלך!

אולם רגע לפני שניכנס לתחשיבים, נסה לנחש מהי נקודת האיזון בעסק שלך. רשום את הערכתך על פתק ושים בצד. נחזור לכך בהמשך.

להלן שבעה שלבים פשוטים לחישוב נקודת האיזון של העסק שלך. כאן מומלץ להשתמש בגיליון חישוב ממוחשב:

שלב 1 –    רשום לפניך את רשימת כל סוגי ההוצאות של העסק. לנוחיותך, להלן רשימת הוצאות שכיחות. מצד אחד לא בכל עסק יימצאו כולן, וּמצד אחר יש עסקים שבהם יימצאו עוד סוגי הוצאות שאינם מופיעים ברשימה. סמן את הסעיפים הרלוונטיים לך והוסף במידת הצורך סעיפים חסרים:

  • שכר דירה
  • דמי ניהול משרד
  • מִסי ארנונה
  • הוצאות חשמל
  • הוצאות מים
  • הוצאות טלפון ותקשורת
  • הוצאות משרדיות כלליות
  • הוצאות כיבוד
  • הוצאות אש"ל וארוחות לעובדים
  • הוצאות דואר וּדפוס
  • הוצאות ניקיון (עבודה וחומרים)
  • ביטוח המשרד והעסק
  • ביטוח אחריות מוצר
  • הוצאות הנהלת חשבונות
  • הוצאות רואה חשבון וּביקורת
  • שכר טרחה ליועץ משפטי
  • הוצאות משפטיות
  • אגרות ורישיונות
  • שכירת תוכנות ניהול
  • תקציב מתנות
  • תקציב תרומות
  • הוצאות ליסינג וּשכירת כלי רכב
  • הוצאות תחזוקת כלי רכב
  • הוצאות דלק
  • הוצאות תחזוקה ואחסון של אתר האינטרנט
  • תקציב הפרסום במדיה (עיתונות, רדיו, טלוויזיה, שלטי חוצות וכולי)
  • תקציב השיווק המקוון (הפרד בין הסעיפים):
  • קידום אתר האינטרנט
  • ניהול מדיה חברתית
  • קידום ממומן Adwords
  • תקציב שיווק אחר
  • תקציב הקמת תערוכות
  • תקציב ביקור בתערוכות
  • תקציב ימי עיון והכשרת עובדים
  • תקציב נסיעות לחו"ל
  • שכר עבודה – יש לפרט בנפרד את כל אחד מסוגי התפקידים
  • עמלות לאנשי מכירות
  • עמלות לשותפים עסקיים
  • בונוסים והטבות
  • הוצאות פחת

שלב 2 –    סווג כל אחת מההוצאות שרשמת לאחד מהשניים באמצעות הפרדתן לשתי רשימות:

  • רשימת ההוצאות המשתנות – הוצאות הנקבעות כפונקציה ישירה של ההכנסות בפועל.
  • רשימת ההוצאות הקבועות – הוצאות שרמתן תישאר קבועה (פחות או יותר) בלא קשר לרמת העומס בעסק ולעבודה שתבוצע.

שלב 3 –    קבע את הסכום החודשי הממוצע של כל אחת מההוצאות הקבועות, נטו לפני מע"מ. לצורך כך בצע את הפעולות הבאות:

  • בקש מהנהלת חשבונות דוח רווח והפסד לששת החודשים האחרונים (לפחות).
  • חשב את ממוצע כל אחד מסוגי ההוצאות הקבועות שציינת בשלב 1 באמצעות חלוקת הסכום שמופיע בדוח במספר החודשים.
  • הוצאות הפחת מהוות הוצאה רעיונית, שאינה הוצאה הבאה לידי ביטוי באופן שוטף בתזרים הבנק. היא משקפת את ירידת ערך הציוד ואת בלאי המבנים, קרי ההשקעה החוזרת הנדרשת בדרך כלל לצורך תחזוקתם, וּלפיכך יש להביא אותה בחשבון. בדרך כלל תוצג הוצאה זו אך ורק בדוח השנתי המוגש למס הכנסה, וּלפיכך יש לבקש נתון זה ממנהל החשבונות של העסק.
  • עבוֹר על כל הסעיפים ועדכן אותם בהתאם לנתונים המעודכנים והנכונים ביותר כפי שהם ידועים לך ברגע זה. לדוגמה, אם הוצאות שכר דירה שחושבו הסתכמו ב-10,000 ש"ח לחודש, ולאחרונה חוּדש הסכם השכירות והוא עומד כעת על 12,000 ש"ח לחודש, הרי שיהיה עליך לעדכן את הנתון בהתאם.
  • הערה: שכר העבודה יירשם לפי סך העלות הכוללת (כולל סוציאליות ונלוות). כמו כן חובה להביא בחשבון את שכר הבעלים אם הם עובדים בעסק (גם אם אין הם מושכים שכר בפועל מכל סיבה שהיא). את שכרם יש לקבוע בהתאם לשכר סביר שהיה משולם לשכיר במשרה דומה.
  • סכם את כל הסכומים. קיבלת את סך ההוצאה החודשית הקבועה הממוצעת של העסק. סמן את התוצאה שקיבלת באות A.

שלב 4 –    חשב את הוצאות המימון ואת סכומי הקרן להחזרי הלוואות:

  • רשום בטבלה את כל החזרי ההלוואות המשולמות על ידי העסק. לכל הלוואה רשום את סכום ההחזר החודשי (לפי הסכום האחרון שנרשם בחשבון הבנק).
  • בעבוּר כל אחד מהסכומים הפרד וּרשום בנפרד את חלק הקרן ואת חלק הריבית (תוכל לבקש נתונים אלו מפקיד הבנק).
  • רשום בשוּרה נפרדת את הוצאות ריבית העו"ש בחשבון. נתון זה תוכל לקבל מתוך דפי הבנק, אולם זכור כי בדרך כלל החיוב הוא על שלושה חודשים (ולכן יש לחלק את הסכום לשלוש). עדכן את הנתון אם היו לאחרונה שינויים בגובה מסגרת האשראי או בריבית שגובה הבנק.
  • רשום בשוּרה נפרדת את סך עמלות החשבון שאתה משלם בממוצע בכל חודש. נתון זה ניתן לדלות מתוך דפי חשבונות הבנק. מומלץ לחשב ממוצע של שלושה חודשים אחרונים לפחות.
  • אם אתה נוהג לנכות המחאות רשום בשוּרה נפרדת את סך חיובי הריבית החודשית הממוצעת בגין רכיב זה. ניתן לחשב ממוצע ביחס לשלושה חודשים קודמים וּלבצע התאמה כאשר קיימת סבירות גבוהה להפחתה או להגדלה של נפח הניכיונות, או כאשר שיעור הריבית עודכן לאחרונה.
  • סכם את התוצאות למעט החזרי הקרן (סעיף 2). סמן את התוצאה שקיבלת באות B.
  • סכם את כל הוצאות החזרי הקרן (סעיף 2). רכיב זה אינו מהווה הוצאה המוכרת לצורכי מס, ולפיכך יש לגלם בגינו את המס כמפורט בהמשך. סמן את התוצאה שקיבלת באות C.

שלב 5 –    חשב את שיעור ההוצאות המשתנות.

ההוצאות המשתנות נמדדות כאמור באחוזים ולא בסכום אבסולוטי.

לצורך חישוב שיעור ההוצאות המשתנות יש להשתמש בדוח הנהלת חשבונות לתקופה של שישה חודשים לפחות, מעודכן ככל הניתן למועד החישוב.

  • רשום את סך ההכנסה בתקופה הרלוונטית.
  • רשום את סך ההוצאה (סכום) בעבור כל אחד מרכיבי ההוצאות שסימנת כהוצאות משתנות בשלב 2.
  • על הוצאות בגין חומרי גלם יש להוסיף את ערך המלאי בתחילת תקופת הדוח וּלהחסיר מהן את ערך המלאי בתום תקופת הדוח (בערכי עלות הרכישה מהספקים).
  • חשב את השיעור היחסי של כל אחת מההוצאות שחישבת ביחס לסך מחזוֹר ההכנסות. הנתון שקיבלת הוא "שיעור ההוצאה המשתנה" של כל אחד מסוגי ההוצאות.
  • סכם את כל שיעורי ההוצאות. סמן את התוצאה באות P (באחוזים כמובן).

שלב 6 –    קבע את שיעור המס השולי של העסק. שיעור המס לחברה נכון למועד כתיבת מדריך זה (שנת המס 2013) הוא 25%. בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם יועץ המס של העסק. סמן נתון זה באות T (באחוזים כמובן).

 

שלב 7 –    חשב את נקודת האיזון החודשית לפי הנוסחה הבאה:

נקודת האיזון = {A + B + [ (C / (1 – T) ] } / (1 – P)

לסיום

השווה את התוצאה שקיבלת להערכה הראשונית שלך וּבדוק עד כמה היית קרוב לתוצאה!

טוב מראה עיניים. דוגמה להמחשה

ייתכן שקיבלת את הרושם כי התהליך מורכב, אולם כפי שתוכל להיווכח מהדוגמה הבאה אין זה בהכרח נכון. שים לב שאת תיאור רכיבי ההוצאה יש להתאים לסוגי ההוצאות בעסק ואין צורך להיצמד לרשימה שהוצגה קודם לכן.

לצורך העניין נניח שמדובר במפעל המייצר מוצרי פלסטיקה.

שלב 1

קביעת סעיפי ההוצאות

שלב 2

סיווג ההוצאות

שלב 3

סכום הקבועות

שלב 4

שלב 5

שיעור המשתנות

הוצאות מימוןהחזרי קרן
שכר דירה וּדמי ניהולקבועה20,000   
מִסי ארנונה ומיםקבועה5,000   
הוצאות חשמלמשתנה   3%
טלפון ותקשורתקבועה1,200   
הוצאות משרד וכיבודקבועה2,000   
דפוס ודוארקבועה800   
ביטוח אלמנטריקבועה1,800   
הנה"ח וּביקורתקבועה2,000   
ייעוץ משפטי שוטףקבועה1,600   
ליסינג ותחזוקת רכבקבועה10,000   
הוצאות דלקקבועה5,000   
תקציב פרסום שוטףקבועה12,000   
קידום אתר אינטרנטקבועה2,500   
השתתפות בתערוכותקבועה4,000   
שכ"ע מנכ"לקבועה25,000   
שכ"ע מנהל כספיםקבועה18,000   
שכ"ע מזכירהקבועה7,000   
שכ"ע מנהל מכירותקבועה10,000   
שכ"ע עובדי יצורקבועה60,000   
עמלות סוכן מכירותמשתנה   2.5%
קניות חומרים וחו"גמשתנה   60%
הוצאות הובלהמשתנה   2%
הוצאות פחתקבועה15,000   
ריבית על העו"ש  5,000  
החזרי הלוואות  4,00016,000 
עמלות חשבון בנק  400  
סה"כ A = 202,900B = 9,400C = 16,000P = 67.5%

שלב 6: שיעור מס חברות עומד על 25% ולכן T=25%.

שלב 7: חישוב נקודת האיזון:

נקודת האיזון = [(202,900+9,400+16,000/(1-25%)]/(1-67.5%) = ש"ח 718,871

משמעויות:

  • על העסק "לייצר" הכנסה של כ-720,000 ש"ח בחודש (נטו לפני מע"מ) כדי לאזן את הכנסותיו עם הוצאותיו!
  • התרומה לרווח (לפני מס) של כל 1,000 ש"ח הכנסות במכירות מעל נקודת האיזון היא 325 ש"ח.

 

פרק 5 – שלב 4: חישוב הסכום הנדרש להקמה

פרק 5 - שלב 4: חישוב הסכום הנדרש להקמה

אחת הסוגיות המהותיות שיש לברר רגע לפני שיוצאים לדרך היא מהו הסכום הנדרש להקמת העסק.

טעות נפוצה היא לחשוב שהסכום הנדרש להקמה הוא סיכום של עלויות ההשקעה בציוד, ברכב, בשיפוץ, בטכנולוגיה וכדומה. רכיב זה הוא רק אחד מארבעה רכיבים וּלעתים הוא מהווה דווקא את החלק הקטן יותר בסכום ההשקעה הכולל הנדרש.

 

ארבעת הרכיבים לקביעת הסכום הנדרש:

  • הרכיב הראשון, כפי שכבר הוזכר, הוא סך ההשקעות המשמשות לצורך ההקמה וּלתחילת העבודה. כאן נכלול רכיבים כמו שיפוץ המבנה והתאמתו, רכישת ציוד ומכונות, עיצוב והכנת חומרים שיווקיים, הקמת אתר אינטרנט, רכישת ציוד משרדי, מחשוב וכדומה.
  • הרכיב השני הוא סכום ההפסד הצפוי להצטבר החל ממועד פתיחת העסק ועד המועד שבו יגיע לנקודת האיזון. עסקים בתחילת דרכם מפסידים לרוב כסף משום שסך ההכנסות קטן מסך ההוצאות. הסכום שיידרש בגין רכיב זה תלוי בתקופה שייקח לעסק להגיע לאיזון, בקצב הצמיחה וּבגובה נקודת האיזון.
  • הרכיב השלישי הוא ההון החוזר הנדרש לצורך פעילות העסק. גם כאשר יגיע העסק לאיזון, במרבית המקרים יהיה עליו לממן את מכירותיו כתוצאה מההפרש בתקופות האשראי של התקבולים ביחס לאשראי התשלומים. סכום ההון החוזר ניתן לחישוב, וחשוב שיחושב מראש עוד לפני הקמת העסק.
  • הרכיב הרביעי מגלם למעשה את הרזרבה הפיננסית שיש לשריין למקרים שבהם התוצאות בפועל תהיינה טובות פחות ביחס לתכנון.

בעוד שהרכיב הראשון (סכום ההשקעות הראשוני) קל וּפשוט בדרך כלל להערכה, הרי ששני הרכיבים הבאים (צבירת ההפסד וּסכום ההון החוזר) מורכבים הרבה יותר וּתלויים במספר רב של הנחות יסוד, בהן עמידה בלוחות הזמנים עד ההגעה לאיזון, תחזית המכירות והתפתחותה על פני התקופה, רמת תעריפי המוצרים, אשראי לקוחות, אשראי ספקים ועוד. כל טעות בהנחות היסוד עלולה להביא לתוצאות שונות באופן מהותי מאלו שתוכננו.

לעניין הרכיב הרביעי לצורך קביעתו יש לבצע ניתוחי רגישות על הנחות היסוד ביחס למצבי טבע שונים. הפער בצורכי ההון שבין התכנית העסקית הבסיסית לבין התוצאות המתקבלות מניתוח שמרני (שייקח בין השאר וּכהנחת יסוד קצב התפתחות אטי יותר) – יהווה את הסכום הנדרש בגין רכיב זה.

סכִימה של ארבעת הרכיבים תספק את התשובה לשאלה: "מהו הסכום הנדרש להקמת העסק?"

הקמת עסק בטרם גויס הסכום הנדרש עלולה לגרום למחנק תזרימי וּבסבירות גבוהה היא תוביל לכישלון של המיזם, גם במקרים שבהם היו לעסק זכות קיום וסיכוי ממשי להצליח.

הסכום שיש לגייס לעסק חדש נובע מארבעה רכיבים: השקעות, הפסד צבור עד הגעה לאיזון, הון חוזר וּמִרווח ביטחון. ודא שחישבת נכון את הסכום הנדרש

 

סוף דבר – לחשוב מחוץ למסגרת

סוף דבר - לחשוב מחוץ למסגרת

עסקים צוברים במהלך חייהם נכסים מוחשיים וּבלתי מוחשיים. ככל שהעסק מתבגר כך מהווים הנכסים הבלתי מוחשיים את הערך המשמעותי יותר לפוטנציאל שלו לגדול וּלהתפתח. כחלק מנכסים אלו ניתן לכלול את המוניטין שצבר העסק, את קהל לקוחותיו וּרשימות התפוצה, את איכות המוצרים וּבידולם, את שיטות השיווק הייחודיות שפיתח, קשרים עסקיים שיצר וכדומה.

ניתן לקבוע בבירור כי ככל שנכסיו הבלתי מוחשיים של העסק גדלים, כך גדלים גם פוטנציאל הגידול וההתרחבות שלו.

על אף זאת, לא מעט מהעסקים מוצאים עצמם בסטגנציה, בשימור המצב הקיים וּבהנצחתו. הסיבות לכך רבות וּמגוונות, וּבחלקן אף מוצדקות. תהליך של גדילה והתרחבות טומן בחובו סיכונים שבמקרים רבים קשה מאד לכמת. רווחת הגישה הטוענת ש "עדיף ציפור אחת ביד משתיים על העץ".

לחשוב "מחוץ למסגרת"

מתברר כי שחרור מהחשיבה הקונבנציונאלית והשמרנית עשויה להביא לתוצאות מרחיקות לכת. כל שנדרש במקרים רבים הוא לחשוב "מחוץ למסגרת", לחפש את הפתרונות במקומות שאחרים אינם מחפשים בהם, להזיז את הפנס וּלחפש את התשובות גם בצדי הדרך.

בכל סיטואציה, בין חיובית ובין שלילית, מאולצת או משוחררת מאילוצים – קיים מגוון פתרונות. מתברר שרבים מהם אנו נוהגים לפסול על הסף עוד בטרם הקדשנו להם את תשומת הלב הראויה. יתרה מזאת, חלק מהן אף לא יעברו את סף הכרתנו, והן ייפסלו מראש על ידי מערכת האינטואיציה שלנו המוּנעת בין השאר מהרגלים וּמקיבעון מחשבתי.

ובכן, דווקא במקומות שמהם אנו מדירים את רגלינו יימצאו במקרים רבים הפתרונות היצירתיים והטובים ביותר. ההוכחות לכך הן רבות וניתן למצוא ראיה להן במרבית ההמצאות והחידושים המשפיעים על חיינו. מתברר שכל אותן המצאות מקורן בחשיבה יצירתית וּמחוץ למסגרת. הגלגל, הטלפון, נורת החשמל והמנוע החשמלי ככל הנראה לא היו מוצאים את דרכם לאוויר העולם אלמלא היו אותם ממציאים מחפשים פתרונות מחוץ למסגרת החשיבה המקובלת לבעיות שבהן הם נתקלו.

שני סוגים של טעויות

כללי היסוד, החוקים והנוסחאות הקיימים נועדו לכלל. הם משרתים נאמנה את כלל ה"צרכנים" ברמה הסטטיסטית, אולם ברמה הפרטנית – כל עסק הוא ישות נפרדת וחלה עליו החובה לבחון את המאפיינים הייחודיים לו כדי שיוכל להחליט את ההחלטות הנכונות עבורו, לנצל את יתרונותיו היחסיים (שמטבע הדברים אינם מייצגים את כלל האוכלוסייה ואינם נמצאים בטווח הצר של הממוצע הסטטיסטי) ולהימנע מכישלון עקב חסרונותיו.

בכל סיטואציה שבה עולה על הפרק סוגיה מסוימת, יש לבחון לא רק את הנזק במקרה שהמהלך ייכשל, אלא גם את הנזק שייגרם כתוצאה מאי-ביצוע המהלך שהיה מסתבר כמהלך נכון. כך לדוגמה השיקול אם להעלות קמפיין פרסומי להשקת מוצר. לא די בכך שיבחן את הנזק הכספי שייגרם כתוצאה מכישלון הקמפיין ואי השגת החשיפה שתוכננה, אלא ראוי שיבחן את הנזק שייגרם לעסק כתוצאה מהחלטה שלא להעלות את הקמפיין וּבהנחה שהקמפיין היה מצליח. צורת חשיבה כזו פורסת למעשה את מרחב החשיבה למובן הרחב ביותר שלה.

הזהר מהבטחות שווא

כולנו, כבעלי עסקים נחשפים חדשות לבקרים לשיטות השיווק "המתקדמות והחדשניות ביותר" שמציעים טובי אנשי השיווק. שיטות שמבטיחות תוצאות מרחיקות לכת בזמן קצר מאוד ("הכפל את לקוחותיך", "שלש את מכירותיך" ועוד סיסמאות והבטחות חסרות בסיס מעין אלו). אולם אותן הברקות שיווקיות הגיעו אלינו לאחר שכבר השתרשו עמוק בקרב כל האוכלוסייה והן כבר לא מהוות את הבשורה של המחר עליה ניתן לייצר ערך מוסף ממשי כפי שהובטח לנו. הן מהוות את הסטנדרט שבהעדרם יסבול העסק מחסרון יחסי ביחס למתחריו.

להבדל בין שני אלו השפעה מהותית על פוטנציאל ההישגים שניתן להשיג מיישום של אותן שיטות שיווקיות. אותם עסקים החושבים מחוץ למסגרת ושזכו להיות מראשוני פורצי הדרך ביישום השיטה השיווקית החדשה ייהנו מיתרון יחסי משמעותי על המתחרים, ואילו אלו שהצטרפו לקרונות האחרונים של הרכבת לא ייהנו משום יתרון יחסי (אולם יסבלו מחסרון יחסי אם לא יעלו על הרכבת). במילים אחרות וּבהכללה, ניתן לומר כי גישה חדשה יוצרת יתרון יחסי מובהק על פני המתחרים לאלו המשתמשים בה. לאחר שזו הופכת לסטנדרט, נעלם היתרון היחסי וּבמקומו נוצר חסרון יחסי מובהק למי שלא משתמש בה.

מטרת המדריך "כמעט הצלחתי" היא להעלות וּלהציף כיווני חשיבה להקמה, לפיתוח וּלניהול של עסקים. הוא מציג סיטואציות שונות שבהן יכול עסק להיתקל במהלך חייו, וּמציע במקרים מסוימים פתרונות אפשריים. אולם כל אלו אין בהם כדי להפחית מחשיבותה של הראיה הרחבה והיצירתית בכל מקרה לגופו.

 

העשייה היא זו המביאה לתוצאות. החשיבה היא הגורם המניע לעשייה מודעת.

בהצלחה!

יניב

 

פרק 3 – שלב 2: מה צריך לפתיחת עסק?

פרק 3 - שלב 2: מה צריך לפתיחת עסק?

עברת את מבחן שלוש השאלות לשביעות רצונך וּלשביעות רצונם של מקורביך? יפה! הגיע הזמן לבחון את הרעיון לעומק. שלב זה ידרוש ממך מאמץ רב יותר, היות שמסקנותיו הן אלו שיקבעו אם להתקדם בהקמת המיזם או לנטוש אותו.

בצע את השלבים הבאים בזה אחר זה. כל שלב שעליו תענה בתשובה מספקת, יחזק את סיכויך לעבור בבטחה לשלב הבא. נתקעת בשלב כלשהו? אל תוותר מהר כל כך, אלא בדוק את עצמך מכיווני חשיבה נוספים. מומלץ גם להיעזר במכרים שעליהם אתה סומך או באנשי מקצוע.

  • זהה את קהל המטרה. בשלב הזה היכנס לעומקם של הדברים – ודא כי אתה מכיר את קהל הלקוחות הפוטנציאליים שאליו בכוונתך לפנות, את צרכיו, את המוצרים ואת השירותים החלופיים העומדים לרשותו, את טווח המחירים שהוא יהיה מוכן לשלם ואת מוסר התשלומים הנהוג. ודא כי אתה מסוגל להתמודד היטב עם כל אלו.
  • זהה בצניעות לפחות יתרון יחסי מהותי אחד. רשום לפניך את כל יתרונותיך היחסיים אולם התמקד ונתח את החשובים והמהותיים שבהם. בלא יתרון יחסי לא תוכל לייצר בידול. יתרון יחסי יכול להיות ברמת טיב המוצר, איכות השירות, זמני האספקה, המחיר, תנאי המימון, המיקום, הנגישות וכדומה – הכול בהתאם לאופי העיסוק. לאור זה קבע את הבידול שלך ביחס למתחרים.
  • אתר באומץ את חסרונותיך היחסיים. יזם בראשית דרכו לרוב יתקשה לזהות את חסרונותיו היחסיים ביחס למתחריו. לפיכך מומלץ להיעזר בחבר, בעמית למקצוע או ביועץ מקצועי. זכור כי ככל שתיטיב לזהות מראש את חסרונותיך, כך יקל עליך להיערך אליהם לכשיצופו ויעלו. ודא כי חסרונות אלו אינם מנטרלים את סיכויי ההצלחה. במקרים מסוימים ניתן להשתמש בחסרון וּלהציגו כיתרון, אם רק מודעים לו ואם נערכים אליו מראש.
  • נתח את ההזדמנויות. הזדמנויות נוצרות מתוך ואקום, מתוך הפער שבין הביקוש להיצע. הזדמנות עשויה להיווצר כתוצאה משינויים במבנה התחרות (פרישתו או היחלשותו של מתחרה משמעותי בשוק), כניסת לקוח מהותי חדש (קפיצה חדה ברמת הביקוש), שינויים רגולטורים וכדומה. זהה את ההזדמנויות העשויות להשפיע על סיכויי העסק לטובה. נסה להעריך כיצד תוכל לנצל הזדמנויות אלו לתועלתך.
  • נתח את הסיכונים. גורמי סיכון עלולים להיווצר כתוצאה מעלייה חדה ברמת התחרות וההיצע, שינויים טכנולוגיים שגורמים לירידת מחירים, הגבלות רגולציה וכדומה. נסה לזהות את המגמות בשוק הצפויות ליצור איומים על המיזם שלך. נסה לכמת את הנזק העלול להיווצר כתוצאה מהתממשות כל אחד מהאיומים, והכן תכנית פעולה למקרה שיתגשמו.
  • הכן את תכנית השיווק. קבע את האסטרטגיה השיווקית, את ערוצי השיווק הרלוונטיים שאותם בכוונתך להפעיל כנגזרת מהם וּמהמשאבים שבכוונתך להעמיד. קבע את יעדי המכירות באופן מפורט וּברור. ודא כי לרשותך משאבי כוח האדם המיומן והמקצועי הנדרשים לשם כך. מרבית היזמים נוטים להזניח חלק זה שהוא מהחשובים והמהותיים להצלחת העסק.
  • ודא שברשותך משאבי הניהול הנדרשים. יזם חדש יקים בדרך כלל עסק בתחום המקצוע שרכש לו עם השנים. לרוב יהיו לו הידע, הניסיון וההתמחות בכל הקשור לפעילות המהותית של העסק. פחות מזה, אם בכלל, הוא יכיר את האספקטים של הניהול (ניהול תזרים מזומנים, עובדים, כספים, תפעול, מלאי, שיווק ומכירות). לרכיבי הניהול משקל שילך ויגדל עם התקדמות העסק וּצמיחתו. היערכות לא מתאימה עלולה לעצור את התקדמות העסק וּבמקרים רבים אף לדרדר את מצבו.
  • גבש תכנית עסקית. קבע את הנחות היסוד לכל שלבי המיזם וגבש תכנית עסקית אובייקטיבית, מפורטת וּמנומקת. נתח את דוחות הרווח וההפסד הצפויים, נקודת האיזון וּסכום ההשקעה הנדרש. בצע ניתוח רגישות על שינויים בפרמטרים מהותיים וּודא את התוצאות הצפויות לאור שינויים אלו. היערך למצבים פסימיים העלולים לעכב את התפתחות העסק ביחס לתחזיותיך. ראוי לציין כי גיבוש תכנית עסקית מקצועית ומהימנה מצריך ניסיון רב. לשם כך מומלץ מאוד להיעזר באיש מקצוע.
  • היערך להשקעה הנדרשת. ודא כי ביכולתך לגייס את ההון הנדרש להקמה וּלהפעלת העסק עד להגעה לאיזון (ראה הרחבה בפרק 5 – כמה כסף צריך כדי לפתוח עסק?). זכור כי אסור בשום אופן לצאת לדרך בטרם השגת את המימון הנדרש בהתאם למצבי הטבע השמרניים כפי שהתקבלו מתוך ממצאי התכנית העסקית. אי-היערכות פיננסית תוביל את העסק לקריסה בסבירות גבוהה וּבתוך זמן קצר!
  • זכור כי ליזם מצליח בוערת אש בעיניים והוא כולו מוּנע ממוטיבציה להצלחה. ודא כי גם אצלך בוערת אש כזו!

לקריאת הפרק הרביעי לחץ-
איך בונים תוכנית עסקית?

פרק 2 – שלב 1: האם כדאי לפתוח עסק

פרק 2 – שלב 1: האם כדאי לפתוח עסק

הרצון להקים עסק חדש עשוי להתגבש אצל יזם בסיטואציות שונות – היעדר פתרון לצורך שזיהה, אתגר וּשאיפה להגשימו או הרצון היוקד להיות לעצמאי.

השאיפה ליזום – מניעה את החשיבה והיא מביאה לזרם בלתי פוסק של רעיונות חדשים. רבים מהיזמים מוצאים עצמם מוצפים ברעיונות מקוריים העולים וצצים מדי יום. מובן שלא ניתן לבחון את כולם לעומק, וגם לא נכון לעשות כך.

לכן, בטרם תשקיע זמן רב וסכומי כסף ניכרים לבחינה וּלתכנון מקיף של המיזם, עליך לבחון ולוודא שאתה עומד בשלושה תנאי סף בסיסיים כתנאי מקדים להקמת העסק. תנאים אלו תוכל לבחון בעצמך, בלא מאמץ מיוחד וּבלא סיוע בגורם מקצועי. אלו הם תנאים הכרחיים, ואם יימצא שאין הם מתקיימים ניתן יהיה לקבוע ברמת ודאות גבוהה שלעסק אין סיכוי ממשי להתרומם.

עם זאת, תנאים אלו לא יהוו תנאי מספיק, וּלפיכך קיומם אינו אומר בהכרח את ההיפך (שסיכויי ההצלחה של העסק גבוהים). בכל מקרה חובה עליך לגבש בהמשך הדרך ולפני הקמת המיזם תכנית עסקית מפורטת, מנומקת, מהימנה, אובייקטיבית וּמקצועית להערכת סיכויי המיזם, כמפורט בפרק הבא.

להלן שלושת תנאי הסף המקדמיים שבהם חובה עליך לעמוד:

  • ידע – האם עומד לרשותך הידע, או הנגישות המלאה לידע לצורך פיתוח המיזם?

עוצמת קריטריון זה באה לידי ביטוי בעיקר (אך לא רק) במיזמים טכנולוגיים. טעות נפוצה היא לחשוב שפיתוח מיזם טכנולוגי הוא עניין טכני. בתיאוריה, הנחה זו עשויה להיראות נכונה, שכן כל שנדרש לכאורה לעשות הוא לאפיין את הפתרון, לאתר ולשכור את הגורם המפתח, לפתח את המוצר וּלהשיקו.

במציאוּת, הדברים מורכבים הרבה יותר. ברבים מהמקרים, יזם המתכנן מיזם טכנולוגי ואינו מאמץ מראש את היכולות ואת הידע לאפיין, לנהל את הפיתוח וּלשמר את הידע אצלו (אם מתוך הידע האישי שלו ואם באמצעות שותף שהוא מצרף למיזם) – סביר שייתקע בשלב זה או אחר. המיזם במרבית המקרים אפילו לא יושק, ואם יושק – ייתקל בשלב מוקדם במהמורות שאותן לא יוכל לעבור.

  • לקוחות – האם קהל היעד שבכוונתך לפנות אליו ברור וּמוכר לך באופן מוחלט?

לא די בסימון האזור שסביב המטרה. חובה עליך להבין וּלהכיר מקרוב את מרכז המטרה, להבין את מאפייני הלקוחות, את הצורך שלהם במוצרים וּבשירותים שאתה מתכוון לספק ואת מוכנותם וּרצונם לצרוך שירותים וּמוצרים אלו ממך.

הדבר נכון הן כאשר המיזם מהווה שכפול או שיפור של מיזם אחר (ואִתו תבוא השאלה: מה המוטיבציה של הלקוחות הפוטנציאליים לעזוב את המתחרה ולעבור אליך?), והן כאשר הוא מביא בשורה חדשה לשוק, לוואקום שאינו מכוסה (כאן תישאל השאלה: האם הצורך אכן קיים?).

  • מודל עסקי – מטרת העסק היא לייצר הכנסות ורווח. ללא תכנון הדרך לייצור הרווח כנראה שהדבר לא יקרה. במקרים רבים ניתן להיתקל ביזמים, בעיקר במיזמים חדשים וּבסטארט-אפים, אשר משקיעים מחשבה רבה בפתרון וּבשירותים שאותם הם מתכוונים להציע, אולם כמעט ואינם משקיעים מחשבה בנוגע לאופן שבו יתרגמו את השירותים לכסף. במקום זאת הם פותרים את הסוגיה בהינף יד וּבאמונה שלמה כי מספיק שהשירות יהיה טוב בכדי שתימצא הדרך לייצר הכנסה. ובכן, בדרך כלל הדרך לא תימצא אם היא לא תוכננה מראש.

עברת לשביעות רצונך את השלב הראשון? מצוין!

בשלב זה מומלץ מאוד להציג את התובנות שהגעת אליהן לפני מספר חברים קרובים וּבני משפחה וּלבקש את חוות דעתם – לטוב ולרע. בקש מהם במפורש שלא יחסכו את הטענות שכנגד, שכן זו ההזדמנות שלך להבין את נקודות התורפה של המיזם שלך דרך עיניים אובייקטיביות.

לקריאת הפרק השלישי לחץ-
מה צריך לפתיחת עסק?

 

רעיונות צצים ועולים למכביר, אך לא בכל אחד שווה להשקיע מאמץ. בצע בדיקה עצמית מקדמית לבחינת סיכויי ההצלחה באמצעות שלוש שאלות פשוטות
 

פרק 22 – זהירות, עסק משפחתי

פרק 22 - זהירות, עסק משפחתי

לא טוב היות האדם לבדו, אך לא בכל מחיר…

פעמים רבות קורה שיזם, אם בתחילת דרכו ואם בצמתים שונים של חיי העסק, מחפש שותף שאִתו יוכל לחלוק את העומס בניהול העסק וּבתפעולו, הן בסיכונים והן בהשקעות הנדרשות. באופן טבעי הוא יחפש אדם שיוכל לסמוך עליו, אדם ישר, הגון, בעל כישורים ויכולות.

החיפוש אחר שותף לעסק קטן, שבו רמת הדומיננטיות של הבעלים היא מוחלטת, אינו עניין של מה בכך. גם לשותף הפוטנציאלי השוקל להיכנס לעסק כזה העניין מסובך וּמורכב. התקשרות בין אנשים שאינם מכירים זה את זה טומנת בחובה סיכונים רבים.

 

לחפש מתחת לפנס

כתוצאה מכך, יזמים רבים מוצאים עצמם מחפשים את הפתרון "בתוך הבית", בקרב המשפחה ואף החברים. חוסר הוודאות והחששות בדבר רמת האמינות, היושר והכּנות של השותף הפוטנציאלי אינם קיימים לכאורה כאשר מדובר בבן משפחה, לפחות ברמת התחושה הפנימית, המתבססת על שנים רבות של היכרות קרובה.

ההיכרות האישית ארוכת השנים, התחושה שיש על מי לסמוך, המחשבה שבן המשפחה יעמיד את כל מרצו, ניסיונו, יכולותיו וכישוריו לטובת המיזם מעבר לאינטרס העסקי – על פניו משרים תחושת נוחות וּביטחון.

 

הסכנה הגדולה

עם זאת, דווקא בשל יחסי הקרבה האישיים, טמון כאן סיכון משמעותי, העלול להפוך לפצצה מתקתקת.

אותן תחושות שליוו את הצדדים, בני המשפחה או החברים, בהחלטתם להתקשר בשותפות עסקית, נבעו מתוך מסגרת יחסים שונה במהות מזו שהם ייתקלו בה כשותפים לעסק. רמת האינטנסיביות, האתגרים שיעמדו בפניהם, הקשיים והאילוצים, ההחלטות שייאלצו לקבל, הפערים בגישות שיהיה עליהם לגשר – כל אלו כמעט ואינם קיימים במסגרת של יחסי המשפחה או החברוּת. תכונות שנתפסו אצל כל אחד מהצדדים ביחס לצד האחר יכולות להתגלות כשונות ואף הפוכות בסיטואציות עסקיות.

פערים אלו, בצד הרגישות הקיימת בשל יחסי הקִרבה, יכולים ליצור מצב מסוכן שבו חילוקי דעות יובילו לאי הסכמות וּלחיכוכים עד לכדי משבר.

בעיות שאפשר היה לפתור בנקל בין שותפים קורקטיים לעסק, עלולות להתגלות כבלתי פתירות בשל המעורבות הרגשית. במקרה של חילוקי דעות מהותיים, המרחק עד להידרדרות ביחסים בין השניים יכול להיות קצר מאוד.

 

אז מה לעשות?

במטרה לצמצם את הסיכון שבהגעה למצבים מעין אלו, חובה על השותפים לקבוע מראש וּבאופן ברור את "כללי המשחק" תוך ניסוח הסכם שותפים מלא וּמפורט, הכולל גם את התנאים להפסקת ההתקשרות בכל מצב שבו יתגלעו חילוקי דעות מהותיים.

דווקא במקרים כאלו, "הסכם הגירושין" יהיה חשוב לעתים יותר מאשר "הסכם ההתקשרות". על ההסכם להגדיר באופן ברור וּמקיף את דרכי הפעולה ואת אופן קבלת ההחלטות בנוגע להמשך השותפות ביניהם במצבים העלולים להיקלע למבוי סתום.

 

פרק 20 – מלכוד תזרים המזומנים החיובי

פרק 20 - מלכוד תזרים המזומנים החיובי

"אתה מצחיק אותי, איך אתה טוען שאני מפסיד כשחשבון הבנק שלי נמצא ביתרה חיובית? העסק עובד בקושי ארבעה חודשים מאז שהקמתי אותו, והוא במצב מצוין", אמרתי לרואה החשבון שלי.

ובכן, למרבה הפליאה סיטואציה כזו אפשרית בהחלט. ייתכן מצב שבו העסק יפסיד ואילו חשבון הבנק יימצא ביתרה חיובית. עם זאת, ברור כי המשך צבירת ההפסדים יביא לירידת יתרות הזכות בחשבון עד למעבר הבלתי נמנע לגירעון.

 

באילו מקרים תופעה כזו עלולה להתרחש?

וּבכן, התשובה פשוטה ואפילו הגיונית. נמחיש זאת באמצעות דוגמה: נניח שעסק מסוים מציע למכירה טלפונים סלולאריים. את המכשירים הוא רוכש תמורת 1,000 ש"ח אולם מחליט משיקוליו הבלתי רציונאליים בעליל להציע את המכשיר למכירה במחיר של 800 ש"ח בלבד, קרי בהפסד של 200 ש"ח למכשיר. בהנחה שהעסק ביצע עסקה אחת וּבה מכר מכשיר אחד, הרי שחשבון הבנק שלו אמור לעמוד על 200 ש"ח בחובה. אולם אם נוסיף על הנתונים את העובדה כי את קניית המכשיר שילם בהמחאה לפירעון עתידי של שלושה חודשים ואת המכירה ביצע במזומן, הרי שעד למועד פירעון ההמחאה יהיה חשבונו בזכות של 800 ש"ח, ואילו רק לאחר הפירעון הוא יעמוד על 200 ש"ח בחובה.

אם נסתכל בהכללה, הרי שבכל עסק שבו סך ימי האשראי המשוקללים של תזרימי ההכנסות קטן מסך ימי האשראי המשוקללים של תזרימי ההוצאות, יציג חשבון הבנק שלו יתרת זכות עבור כל חודש פעילות נתון, והיא תעמוד על סכום הגבוה מההפרש שבין ההכנסות להוצאות.

במקרים קיצוניים שבהם העסק מפסיד באופן מתמשך, אולם הפער בין ימי האשראי של התקבולים ביחס לתשלומים גדול באופן קיצוני, ניתן יהיה לראות יתרות זכות גדולות בחשבון הבנק. ברור מאליו שפער זה ילך ויישחק עם הזמן וּבסופו של דבר יגלוש לכדי יתרת חובה בבנק, אולם לפחות למשך תקופה מסוימת יציג חשבון הבנק יתרות חיוביות כאשר בפועל העסק נמצא בהפסד. כמובן שניתוח יסודי של הדוחות הכספיים של העסק "יעלה" מיידית על מצב העסק.

בקטגוריה זו של עסקים ניתן לכלול בין השאר מסעדות, בתי קפה וחנויות קמעונאיות. בעסקים אלו, ימי אשראי התקבולים קטן משמעותית מימי אשראי התשלומים, והדבר נובע מכך שרכיב ההוצאות המשתנות בעסקים מסוג זה (חומרי גלם), שהוא הרכיב המשמעותי בהוצאות, משולם בתנאי אשראי ארוכים והמכירות נעשות בתנאי אשראי קצרים, כתוצאה ממכירה לקהל הצרכנים הפרטי.

 

אז מה רע בכך?

מצב שבו מצטברת בחשבון הבנק יתרה חיובית בעוד העסק מפסיד, עלול לגרום לבעל העסק להסיק מסקנות שגויות ביחס למצבו האמִתי, ובתוך כך להניע אותו לקבל החלטות מוטעות וּבלתי מבוססות, כגון ביצוע השקעות, משיכת רווחים או הגדלת תקציב ההוצאות של העסק – פעולות שהעסק לא יוכל לעמוד בהן.

לפיכך חובה על בעל העסק להבין את מדיניות האשראי של העסק וּלהסיק ממנה על השפעתה על אופי תזרים המזומנים בחשבונות הבנק ועל האופן שבו עליו להתמודד עם יתרות זכות שנובעות מסיבות אלו.