מודיעין עסקי לעסקים שפועלים בחוץ לארץ

במקרים רבים, מקורות מידע עסקי בינלאומי הינם קריטיים להצלחת העסק!

לא מעט עסקים ישראליים הפעילים בשווקים בינלאומיים מקבלים החלטות עסקיות חשובות, שלא על בסיס מודיעין עסקי מוצק והדבר מוביל לעיתים לכישלון בחדירה לשוק או בהתמודדות מול מתחרים על עסקאות פוטנציאליות.

עסקים ישראליים רבים הפעילים בחו"ל אינם משקיעים משאבים באיסוף וניתוח מידע עסקי בינלאומי, מכיוון שמדובר בתהליכים ארוכי טווח אשר דורשים תכנון מסודר ותקציב גדול. בנוסף לכך, על תהליכים אלו להתבצע באופן שוטף על ידי גורמים מקצועיים מיומנים תוך ארגוניים וברוב המקרים אין לעסקים את הידע כיצד לעשות זאת.

קיים מספר מועט של חברות ישראליות גלובליות אשר מקיימות תהליך מסודר של איסוף וניתוח מידע עסקי באמצעות צוות של בעלי מקצוע מומחים בתחום. לעומת זאת, בארה"ב ובאירופה ניתן למצוא מספר רב של חברות אשר הקימו יחידות יעודיות לצורך איסוף וניתוח מידע שוטפים והנחלתם בקרב כל הגורמים הרלוונטים בארגון.

מהם מקורות המידע העסקי שעומדים לרשותם של חברות:

  1. דוחות שוק ופרופילים של חברות – בכל נישה ותחום קיימות חברות מחקר המעסיקות צוות מקצועי של אנליסטים ויועצים ואשר מפרסמות מפעם לפעם דוחות אשר סוקרים שווקים ספצפיים. דוחות אלו יכולים לספק מידע רב על מגמות בשווקי היעד כגון מצב התחרות, היקף ההוצאות/ השקעות של חברות, מצב הביקוש, רגולציה וכו'.
  2. שאילתות לאנליסטים – מלבד המידע הקיים בדוחות המחקר המפורסמים על ידי אנליסטים, יש אפשרות לשלוח שאילתות לקבלת מידע נוסף אשר רלונטי לנושא המחקר. בהרבה מאד מהמקרים ניתן לקבל מידע יחודי שאינו חשוף לכל.
  3. יועצים – חברות המחקר המובילות מעסיקות יועצים אשר באים במגע ישיר עם לקוחות, מתחרים וגורמי השפעה בשוק. חלק מהידע של היועצים בא לידי ביטוי בדוחות המחקר אך יש לזכור שידע רב אינו בא לידי ביטוי בדוחות אלו. בנוסף לכך, היועצים העסקיים הינם בעלי רשת ענפה של קשרים אשר באמצעותם ניתן להשיג ידע רב.
  4. דוחות כספיים (בחברות ציבוריות) – חברות ציבוריות מפרסמות דוחות כספיים תקופתיים ושנתיים כאשר בדוחות אלו מובא חומר רב אשר ניתן ללמוד ממנו על המצב הפיננסי, על היעדים האסטרטגים ועל הצרכים של החברות ושל השוק בכללותו. מקור זה יכול לספק מידע רב על לקוחות פוטנציאלים ומתחרים.
  5. מידע זמין באינטרנט – לקוחות ומתחרים משחררים מידע רב לרשת האינטרנט ולא תמיד בידיעה ברורה שהחומר חשוף לכל. באמצעות חיפוש ממוקד ומקצועי, העסק יכול לאתר חומר חיוני רב על השוק בו הינו פעיל.

איסוף מאורגן של מידע עסקי באמצעות המקורות לעיל יאפשר לעסק, לא רק להכיר טוב יותר את שווקי היעד ולגבש תוכניות מבוססות אלא גם יאפשר דבר נוסף, חשוב לא פחות, והוא הכרות מעמיקה של העסק על ידי אנליסטים אשר מפרסמים דוחות הסוקרים את השחקנים הפעילים בשווקי היעד. קשר איכותי ושוטף עם האנליסטים יאפשר הצגה חיובית של העסק בדוחות אשר חשופים לכל הגורמים הרלוונטים בשוק.

 

"כמעט הצלחתי" – המדריך שיעניק לך תובנות להסרת ה"כמעט" ולהצלחת העסק שלך!

אני רוצה לקבל את המתנה

מתי נכון לשכור ייעוץ ארגוני חיצוני ומתי יועץ שכיר?

ייעוץ ארגוני הינו תחום מקצועי שבמסגרתו נבחנים הארגון, השיטות והתהליכים המתקיימים בו. מטרתו הראשונה של תהליך היעוץ היא לאבחן את המצב על מנת להביא לשינוי ולשיפור המצב הקיים, לייעל ולהצמיח את הארגון, וליצור תשתית ארגונית פוריה, איתנה וכמובן – כלכלית. רוב התהליכים בחברות ובארגונים נעשים בעזרתם, ובהתווייתם של יועצים ארגוניים חיצוניים. יועצים ארגוניים הינם בדרך כלל בעלי תואר שני במנהל עסקים, מדעי ההתנהגות, הנדסת תעשייה וניהול או בעלי התמחויות ספציפיות כדוגמת סוציולוגיה ארגונית.

מתי נחוץ ייעוץ ארגוני?

יש שיאמרו שכל ארגון ובכל עת זקוק לייעוץ ארגוני. ייעוץ ארגוני מסייע לארגונים להוביל תהליכי שינוי והתפתחות ולהתאים את עצמם למגמות הרווחות מחוץ לארגון. מאחר ובארגונים ומחוצה להם מתחוללים באופן טבעי שינויים כל העת, הרי שליווי נכון ומתאים עשוי להפוך שינויים אלו לתהליכים של צמיחה, התפתחות והתאמה מתמידים. שינויים בארגון, המצריכים היערכות מחודשת, עשויים להיות בעלי אופי שלילי או חיובי, כמו: תחושת שחיקה גוברת של העובדים או השותפים בחברה, אינטראקציות ויחסים בעיתים ונפיצים, קונפליקטים וסכסוכים תכופים בארגון, בעיות בתקשורת בין מחלקות ואגפים, שינויים מבניים הנחוצים לשם צמיחת הארגון, היעדר צמיחה מספקת או אי עמידה בתחזיות וביעדים ועוד.

ייעוץ ארגוני נחלק לשני תחומי התמקדות עיקריים: ייעוץ הממוקד במשאבי האנוש בארגון וייעוץ הממוקד בשיטות העבודה ובמערכת התפעולית והאדמיניסטרטיבית. התהליך שמתמקד באנשים בארגון בוחן את כלל האינטראקציות הבינאישיות. תהליכים כמו גיוס עובדים, הכשרה וליווי מנהלים ובעלי תפקידי מפתח, הנעת עובדים, פיתוח מנהיגות, תקשורת בתוך הארגון, בניית צוותים ועוד. התהליך שנוגע בתחומי התפעול והשיטות מתמקד ביצירה ובהטמעה של תרבות ארגונית, יצירת נהלים וגיבוש חזון, תהליכי עבודה נכונים ושימור והעברת ידע בארגון, שינויים מבניים נחוצים, בניית תכניות לצמיחה, מיזוג ורכישה של מחלקות, אגפים, חברות ועוד.

מה עדיף – ייעוץ חיצוני או פנימי?

ארגונים רבים מעדיפים להזמין יועץ ארגוני חיצוני, כזה המסוגל להבין תהליכים, אירועים ושיטות עבודה, כאלו אשר לאדם המעורב מתוך החברה יהיה קשה לראותם. בהקשר זה נכון יהיה להיעזר במשפט העממי הקובע כי "אורח לרגע רואה כל פגע". יועץ ארגוני שהינו חלק מן המערכת הארגונית צפוי להיות מעורב רגשית, טכנית ותוכנית בתהליכים רבים ועל כן, יכולת האבחון, ההתבוננות והדיוק שלו, ובהמשך המלצותיו, עשויות להיות מוטות ומרובות "כתמים עיוורים".

עם זאת,היתרון של יועץ פנימי טמון בכך שהוא מכיר מקרוב את מבנה המערכת הארגונית ואת אנשי החברה והאינטראקציות ביניהם, ומביא עמו לתהליך ידע רב ערך וניסיון שלא יסולאו בפז. בנוסף, עבודתו ושהותו הקבועה מאפשרות תהליך רצוף, מעמיק וממושך, תוך התאמות והבניות ייחודיות לאנשים ולמערכת. ביכולתו לייסד בארגון תהליכים של מעקב, ביקורת, הערכה וחידוש שאינם מצויים בדרך כלל בתחומי סמכותו ויכולתו של יועץ חיצוני המגיע לפרק זמן קצר וממוקד.

גישת השילוב

לעתים נראה, כי הדבר הנכון ביותר לארגון הוא לנקוט בגישה משולבת, שבה אחד מאנשי הארגון שהינו בעל מקצוע בתחום החשיבה וההתנהגות הארגונית יהיה זה שינהל את תהליך השיפור וההתייעלות הארגונית בעוד התהליך בכללותו יועבר על ידי יועץ חיצוני לארגון. בתהליך שכזה, היועץ הפנימי, שהיכרותו עם הארגון טובה, יהיה זה שיהיה אמון על הגדרת הצרכים, התכנון והיעדים של התהליך, ובהמשך ידאג לשילוב ההמלצות וליישומן בארגון. תהליך משולב שכזה עשוי להיות ממושך יותר ומעמיק בהרבה מתהליך המנוהל על ידי איש מקצוע חיצוני בלבד, שעם סיום עבודתו, "נעלם" מן השטח ולעתים נעלמות יחד איתו גם הרוח החדשה, ההנעה, המסקנות והדרכים ליישום ולשיפור.

"כמעט הצלחתי" – המדריך שיעניק לך תובנות להסרת ה"כמעט" ולהצלחת העסק שלך!

אני רוצה לקבל את המתנה