פורסם ב

מתי לגייס משקיע?

על השאלה "מתי נכון לגייס משקיע?" יש תשובה אחת שהיא תמיד נכונה: כשהעסק זקוק למזומנים ואין באפשרותו להשיג אשראי נוסף ממסגרות מימון סטנדרטיות. כמובן שהעסק צריך גם להיות אטרקטיבי למשקיע שהרי אם לא כן הוא יתקשה למצוא אחד כזה.

אבל האם זה המצב היחידי שבו נכון לחפש משקיע? התשובה היא: לא. ישנם מצבים בהם העסק לא זקוק לכאורה למימון מעבר לזה שעומד לרשותו והאפשרות לגייס הון ממקורות בנקאים עומדת בפניו ועדיין נכון יהיה לו לגייס מימון מקרב משקיע חיצוני, בתמורה למכירת חלק מאחזקותיו בעסק.

במהלך חיי העסק הוא עשוי להיתקל במקרים של הזדמנויות עסקיות שנראות לכאורה אטרקטיביות. ההזדמנויות יכולות לנבוע מהרחבת שיתופי פעולה קיימים, מזיהוי וכניסה לנישה חדשה, מרכישת ספק והכנסה "הביתה" של חלק נוסף בתהליכי הייצור תוך כדי העלאת הרווח הגולמי או מהאפשרות לרכוש מתחרה לצורך הפחתת התחרות והגדלת המחזורים.

אולם לצד כל הזדמנות ישנם שורה של סיכונים. את חלקם ניתן לצפות ולאמוד ואת חלקם לא ניתן. וכך יוצא שהזדמנות שנראה שתביא איתה את הפריצה הגדולה של העסק תביא איתה בסופו של דבר קריסה של העסק וכניסה למצב של חדלות פירעון. מצבים כאלו קורים והם קורים הרבה.

ולכן, ישנה חשיבות קריטית לבחון את הסיכונים שמונחים לצד כל הזדמנות עסקית, בוודאי אם היא משמעותית מבחינה פיננסית ביחס לפעילות הנוכחית של העסק. ואולם גם בחינה שכזו עלולה שלא לספק תמונה בהירה מספיק היות ואין באפשרותה לצפות את כל מרחב האפשרויות ומצבי הטבע.

ולא זו בלבד אלא שהבעיה העיקרית של בעלי עסקים, ובעיקר (אך לא רק) כאלו שפחות התנסו בחוויות של כישלון עסקי, היא הנטייה לבחון את ההזדמנות מבעד למשקפיים ורודים, ובתוך כך לתת משקל נמוך, אם בכלל, לסיכונים שכרוכים בה. ההזדמנות והפוטנציאל העסקי שנובע ממנה מגרה את המחשבות ועלולה לייצר תחושה של אופוריה, של הצלחה מובטחת. אותה אופוריה אחראית על הרדמת הסנסורים שאומרים לזהות סיכונים ואיומים והיא מסוכנת מאוד. ולכן חובה במקרים כאלו להיעזר בגורמים מקצועיים על מנת לקבוע באופן אובייקטיבי את התרחישים האפשריים.

הדרך לבחון את מסוגלות העסק להתמודד עם מצב של כישלון היא באמצעות חישוב המשמעויות הכספיות במקרה קיצוני, דהיינו לבחון את מצבי הקצה ולהעריך את היקף הנזק שייגרם במצב שכזה. ישנם מקרים פשוטים יחסית כמו במקרה של החלטה על כניסה לנישה מסוימת. במקרה כזה, כישלון קיצוני הוא המקרה שעל אף כל פעילות התכנון והשיווק שייעשו, לא יוביל המהלך בסופו של יום לכדי מכירה של מוצרים. ולכן לצורך כך ובזמן התכנון נדרש לקבוע את משך הזמן שמיועד לבחינת ההזדמנות וממנו לגזור את ההוצאות הצפויות (תקציבי הפרסום, שכר עובדים, רכישת מלאי וכדומה). הסכום שיתקבל מהווה את הסיכון להפסד המירבי ואותו יש לבחון אל מול יכולות העסק לעמוד בו. כמובן שייתכנו מצבים חמורים עוד יותר, לדוגמא: כתוצאה מהפעילות שתבוצע תוגשנה תביעות כספיות כנגד החברה או שייגרם נזק כלפי צד ג' אשר יושת על העסק, אולם אלו מצבים שתכנון טוב ויסודי אמורים למנוע. ברור שזוהי דוגמא פשוטה ובמקרים אחרים עלול החישוב להיות מסובך הרבה יותר אולם הוא תמיד קיים וניתן למדידה.

לאחר ביצוע התחשיב קל הרבה יותר לקבל את ההחלטה על אופן המימון המתאים. אם נכון ליטול הלוואה בנקאית שלא תסכן מדיי את העסק או שנכון יהיה לממן את הפעילות באמצעות הזרמת הון מקרב משקיע חיצוני, מה שיצריך ככל הנראה להיפרד מחלק מהאחזקות על העסק ואולם ינטרל את הסיכון של העסק ובעליו להגיע לקריסה כתוצאה מטעות בהחלטות.

פורסם ב

כיצד למכור עסק?

יש לך עסק ואתה מעוניין למכור אותו? תכול למצוא כאן כמה טיפים שיסייעו לך להשביח את מחירו.

לכל עסק באשר הוא יש מכלול שלם של מאפיינים, חלקם עומדים לטובתו וחלקם לרעתו. מאפיינים אלו עשויים להיות מוניטין, מוצרים ייחודיים, מאגר רלוונטי של נתוני לקוחות, הסכמי זיכיון ובלעדיות, שיטות עבודה יעילות, עובדים בעלי ידע ייחודי, חסמי תחרות גבוהים, נקודת איזון נמוכה ביחס למחזור ההכנסות ועוד.

לעומתם ייתכנו מאפיינים שליליים כמו תביעות תלויות ועומדות כנגד העסק, חובות קודמים לספקים ולרשויות, יחסי עבודה מעורערים עם עובדים, ציוד מיושן שדורש שדרוג או החלפה, חסמי תחרות נמוכים, רווחיות גולמית נמוכה, רמת שירות נמוכה וכדומה.

הערכת שווי לצורך מכירת עסק

הערכת שווי של עסק יכולה להתבצע במספר שיטות, אולם השיטה הנפוצה ביותר לעסקים פרטיים, קטנים ובינוניים מתבססת על תזרימי התקבולים נטו הצפויים למספר שנים הבאות ואלו מהווים נגזרת של הרווח הנקי שייצר העסק. לכן, הדבר החשוב ביותר לקראת מכירת עסק הוא להגדיל ככל הניתן את רווחיות העסק הצפויה, אולם זו לא חוכמה כל כך גדולה, שהרי כל בעל עסק עושה את מירב המאמצים לייצר את הרווחיות הגבוהה ביותר שהוא יכול, גם אם הוא לא מתכוון למכור את העסק, שכן זוהי פרנסתו.

על מנת להשביח בכל זאת את שווי העסק חשוב להבין תחילה את הפן הפסיכולוגי בתהליך רכישה של עסק. רוכש פוטנציאלי יסתכל לא רק על הפעילות הקיימת של העסק ועל התוצאות הפיננסיות שהוא מייצר אלא הוא יסתכל גם על אותם דברים אותם להערכתו הוא יכול לשפר ולהשביח בעסק לצורך שיפור הפעילות והגדלת הרווחיות. זיהוי של אפשרויות כאלו יגרמו לו להאמין שביכולתו להשיג ערך מוסף שאינו גלום בפעילות הנוכחית והדבר יתרום למוכנותו לשלם מחיר גבוה יותר בעבור רכישת העסק.

הרוכש הפוטנציאלי יכול לראות לפניו שני סוגים של הזדמנויות להשבחת העסק. הסוג הראשון קשור בו עצמו ובאמונה שלו בכל הקשור ליכולתו לנהל ולהפעיל את העסק בצורה טובה יותר מהאופן שבו הוא נעשה היום. הנחה זו מתבססת כמובן על הערכתו הסובייקטיבית של הרוכש אולם אין חשיבות לנכונותה מצדו של מוכר עסק שכן היא תביא בכל מקרה להגדלת רצונו של הרוכש לבצע את העסקה במחיר גבוה משווי תזרימי המזומנים העתידי נטו.

הסוג השני קשור לאותם מאפיינים נסתרים או גלויים של העסק וכאן משחק תפקיד חשוב האופן שבו בעל העסק יבחר להציג ולהבליט את אותם יתרונות של העסק ולטשטש את חסרונותיו. בטשטוש החסרונות אין הכוונה כמובן להסתיר מידע ובפרט שלא מידע מהותי וחשוב. את זה אסור לעשות בכל מקרה בתהליך מכירת עסק, אולם גם אין צורך להבליט ולהרחיב את הדיבור על החסרונות. די יהיה בהצגתם ובמתן מענה כן ואמיתי לשאלות שתישאלנה. ואולם את היתרונות וההזדמנויות חשוב להדגיש ולהבליט ככל האפשר.

כך לדוגמא, נישה ייחודית אליה ניתן לחדור ואשר טרם טופלה עשויה להצביע על הזדמנות עסקית טובה בעלת פוטנציאל הכנסות ורווח. נתונים ומאגרי מידע שנאספו בעסק אודות לקוחות העבר ולקוחות פוטנציאליים יכולים לשמש להרחבת הפעילות השיווקית בהשקעה מינימלית וחסרת סיכון, פיטורי עובדים שהעומס עליהם נמוך ושניתן בקלות להעביר את משימותיהם לעובדים אחרים יביאו להפחתת ההוצאות ולהגדלת הרווחיות, תשלום לספקים בתנאים אותם ניתן לשפר ואשר עצם שיפורם יביא לשיפור מצב תזרים המזומנים, וכך הלאה.

די בהצגת גורמים כאלו בכדי להשפיע על הרוכש הפוטנציאלי לחשוב שהוא יוכל לעשות יותר טוב ממה שנעשה עד כה ולהסכמתו לשלם פרמיה עודפת על שווי העסק החשבונאי, ובפרט כאשר ייתכן בהחלט שזה המצב והסיבה היחידה לכך שכל אותן הזדמנויות שלא נוצלו עד כה נבעו מעייפות החומר של בעלי העסק הנוכחיים.

פורסם ב

כיצד לרכוש עסק?

רכישת עסק מקפלת בתוכה יתרונות רבים, כל עוד הוא עסק רווחי שמתנהל בצורה נכונה. לעסק פעיל ועובד יש קהל לקוחות נאמן, ספקים קבועים עם תנאי התקשרות מוגדרים, עובדים מיומנים שמכירים את עבודתם ושיטות עבודה ונהלים שהתפתחו עם השנים והוכיחו את עצמם. עסק ותיק נמצא בשגרה תפעולית, מייצר הכנסות ורווח ונראה, לפחות לכאורה, שרכישתו הינה דבר פשוט וחסר כל סיכון.

רכישת עסק עלולה להיות מסוכנת מאוד!

ואולם, לצד כל היתרונות ייתכן ויימצאו כמה חסרונות שעלולים להאפיל על כל היתרונות יחד, ומהם צריכים להיזהר כמו מאש. על מנת להיזהר מהן יש תחילה להכירן. את החסרונות ניתן להגדיר בצורה נכונה יותר כגורמי סיכון. אלו גורמים שעלולים להשתנות לאחר רכישת עסק או כתוצאה ממנה. אחד מהם, אולי העיקרי והמהותי ביותר הוא עצם החלפת הבעלים. בעסקים קטנים ובינוניים מהווים בעליו הגורם החשוב ביותר שאחראי על יחסי האמון שנוצרו בין העסק לכל הגורמים (בנקים, לקוחות, ספקים) ועל יחסי העבודה עם העובדים ולהם יש בדרך כלל את הראיה הכוללת לגבי העסק וכל הפעילות המבוצעת בו. החלפה של הבעלים דומה לניתוח להחלפת לב. ייתכן שהלב החדש יושתל בהצלחה ואולם הגוף ידחה אותו בסופו של דבר, וזה בדיוק הסיכון העיקרי ברכישת עסק קיים.

הפתרון לסוגיה זו טמון בהכרה בצורך של הרוכש להכיר את העסק מקרוב על כל מאפייניו עוד לפני סגירת הסכם הרכישה. תהליך כזה נקרא גילוי נאות והוא מטיל את האחריות על המוכר להביא לידיעת הקונה כל נתון, פרט ועניין שקשורים לעסק במישרין או בעקיפין. אולם גם בזה אין די. לאחר רכישת עסק חשוב מאוד לקבל ליווי שוטף של המוכר לתקופה שתאפשר היכרות מלאה וירידה לנבכי הנבכים של העסק ופעילותו. מהלך חשוב הוא לסכם עם המוכר תקופת ליווי, רצוי מאוד בתשלום, אשר תיקבע לפי צורכי הרוכש עד למיצוי העברת כל הידע. לצד סיכום זה יש לקבוע קנס משמעותי למקרה שהמוכר לא יעמוד בהסכמה זו.

אולם אין בעניין זה בכדי לפטור את הרוכש מטעויות שעלולות להסב לו נזק כספי משמעותי. גם אם יכיר את העסק לפני ולפנים וגם אם יבצע את תהליך הגילוי הנאות המקיף ביותר, עדיין אופן הניהול שלו, הגישה שלו, תהליכי קבלת ההחלטות שלו, האגו שלו והציפיות שלו מהעסק – כל אלו יבואו לידי ביטוי עם כניסתו לעסק וייתכן שחלקם יעמדו בקונפליקט מול הגורמים השונים הפועלים בעסק ואיתו.

נוסף לעניין הבעלים, על הרוכש לבחון את משמעויות ההסכמים עליהם חתום העסק עם ספקים, קבלני משנה, עובדים, משכיר השטח בו נמצא העסק ועוד. להסכמים שנחתמו יש חשיבות רבה היות וייתכן שבפועל, הפעילות הנוכחית לא תואמת את פרטי חלק מההסכמים וייתכן כי לאחר הרכישה יחליטו חלק מהגורמים לתקף את ההסכמים שנחתמו כלשונם, ואז הרוכש יעמוד מול מצב שונה ממה שהבין וחשב מלכתחילה.

רכישת עסק לכשעצמה וככל שמדובר בחברה בע"מ ניתן להבחין בשתי דרכים עיקריות לרכישה: רכישת החברה כמות שהיא או לחילופין, רכישת הפעילות עצמה ללא הישות המשפטית הקיימת והעברתה לישות משפטית אחרת (חדשה או ותיקה). ישנם שיקולים לכאן ולכאן בעניין שתי האלטרנטיבות אולם ההבדל המהותי הוא שברכישת הפעילות, הרוכש לא ייקח על עצמו ועל אחריותו באופן אוטומטי (אלא אם הוגדר במפורש בהסכם הרכישה) עניינים שקשורים לעברה של החברה ואילו ברכישת החברה הוא נכנס לנעלי המוכר והוא חשוף (דרך החברה) באופן מלא ומוחלט לכל בעיה שתתעורר בעתיד כתוצאה מפעילות העבר, כמו תביעה כספית של לקוח מאוכזב, תביעת פיצויים של עובד שסיים את עבודתו לפני מספר שנים או תביעה של רשויות המס בגין שומת שנה קודמת. בנוסף לזה, מיסוי העסקה ואופן הפחתת ההשקעה יכולים להשפיע על אופן הרכישה המועדף.

פורסם ב

מה לעשות כשהעסק מפסיד?

מרבית העסקים עוברים במהלך חייהם תקופות פחות טובות של הפסדים, בהן ההכנסות אינן מכסות את ההוצאות ונוצר פער שלילי. הפער הזה משפיע לאורך זמן על תזרים המזומנים של העסק ועל היתרות הפיננסיות שלו.

הפסדים יכולים להיווצר ממגוון סיבות, יועץ עסקי יוכל בדרך כלל לנתח ולהבין בנקל את טיבן על מנת להחליט על הפעולות שיש לנקוט, אם בכלל. ישנן סיבות שנובעות מאירועים מזדמנים שאינם מאפיינים את שגרת הפעילות של העסק וישנן סיבות אחרות שנובעות מפעילות שגרתית. כמובן שהסיבות מהסוג השני עלולות להיות מטרידות הרבה יותר היות והן מצריכות תיקון של בעיה קיימת. ואולם גם סיבות מהסוג הראשון עלולות להפוך לנטל כבד אם הן לא תקבלנה את ההתייחסות הראויה להן.

אירועים מזדמנים יכולים להיות הפסד כספי כתוצאה מתביעה שהוגשה כנגד החברה, אירוע חברתי משמעותי שהשיקה החברה בתקציב גדול במיוחד, קמפיין פרסומי קצר מועד ועתיר תקציב או הוצאות נלוות לגיוס כח אדם מאסיבי. כל הפעולות הללו בעלות אופי מזדמן שאינו אמור לחזור על עצמו ואולם היקפן והשפעתן על המצב הפיננסי של החברה עלולים להיות ניכרים. ראוי לציין כי לעניין זה דומה גם המקרה של ביצוע השקעה מיוחדת כמו רכישת ציוד ומכונות, שיפוץ המבנה או רכישת נדל"ן להשקעה. כל המקרים הללו ישפיעו על המצב הפיננסי של החברה אולם בניגוד לקודמים, אלו לא יירשמו כהוצאות שוטפות (אלא יגולמו כפחת על פני תקופת ההפחתה) ולפיכך הם יבואו לידי ביטוי אך ורק באופן חלקי ביותר בדוחות הרווח והפסד.

ניתוח מקצועי ע"י יועץ עסקי

במקרים כאלו נדרש להיערך להוצאה או להשקעה מבעוד מועד ולוודא כי ביכולת העסק לעמוד בהתחייבויות שייווצרו לו כתוצאה מהמהלך. ייתכנו מקרים בהם נכון יהיה להיעזר במימון בנקאי אשר ייפרס לתקופה ממושכת.

המקרה היותר משמעותי הוא הפסד שנגרם מהפעילות השגרתית של העסק. במקרה כזה הבעיה צריכה להיות מטופלת מהיסוד, ועדיף בסיוע יועץ עסקי מקצועי, שכן אם לא כן, היא תחזור על עצמה והיא עלולה לגרור את העסק עד לכדי קריסה.

הטיפול בבעיה מתחיל בזיהוי שלה ועל מנת לזהות את הבעיה חשוב להבין את המושג "נקודת האיזון". נקודת האיזון מייצגת את סך ההכנסה שעל העסק לייצר על מנת שהוצאותיו יתאזנו עם הכנסותיו. עסק מפסיד הוא עסק שההכנסה הממוצעת שלו נמוכה מנקודת האיזון. על נקודת האיזון פועלים שני פרמטרים. האחד: סך ההוצאות הקבועות של העסק, אותן הוצאות שאינן תלויות בהכנסות. הפרמטר השני: שיעור ההוצאות המשתנות של אותן הוצאות שהינן תלויות ברמת ההכנסות.

על מנת לעבור לרווחיות, חובה כאמור לייצר מצב שבו ממוצע ההכנסות גבוה מנקודת האיזון, ואת זה ניתן לבצע בשלושה אופנים:

  • הגדלת ההכנסות. על מנת להגדיל את ההכנסות תידרש בדר"כ הגדלה של תקציב הוצאות השיווק והפרסום, ואולם ראוי לשים לב כי אלו ישפיעו לרעה על נקודת האיזון (היות וסך ההוצאות הקבועות יגדלו).
  • הפחתת ההוצאות הקבועות. מהלך של התייעלות הכולל פיטורי עובדים או צמצום משרות, מעבר לשטח משרדים זול יותר, צמצום במצבת הרכבים וכדומה יביא להורדה של נקודת האיזון. מהלך כזה יכול להיעשות לאחר ניתוח מעמיק של ההתנהלות בעסק ולאחר איתור גורמים לחוסר יעילות. ראוי לציין כי מהלך כזה עלול להשפיע לרעה על רמת ההכנסות כתוצאה מפגיעה במשאבים חיוניים.
  • הפחתת שיעור ההוצאות המשתנות. מהלך כזה מושג באמצעות שיפור תנאי ההתקשרות והתעריפים עם ספקי המוצרים והחומרים ועם קבלני המשנה. מהלך כזה הוא לא פשוט בדר"כ והוא מצריך עבודת שטח, בחינת אלטרנטיבות וקיום משא ומתן אפקטיבי וקשוח עם הספקים. מהלך זה הוא האפקטיבי ביותר ולא תהיה לו כל השפעה שלילית על נקודת האיזון.

קבלת סיוע וליווימטעם יועץ עסקי מנוסה ומקצועי תצמצם מאוד את הסיכוי להגיע להפסדים.

פורסם ב

סיבות להצלחת עסק

מה צריך לעשות כדי שהעסק יצליח? זו כנראה שאלת מיליון הדולר של כל היזמים ובעלי העסקים. יש הטוענים שהכל זה עניין של מזל, ואכן המזל משחק תפקיד חשוב אולם בהינתן שבמזל לא ניתן לשלוט ואותו לא ניתן לתמרן, נשאלת השאלה אם באמת הכל תלוי בו ורק בו.

התשובה כמובן ברורה מאליה: לא. המזל יכול לסייע ואף להשפיע במקרים מסוימים באופן משמעותי אבל השורה התחתונה בסופו של דבר תלויה בפעילות שנעשית בפועל בעסק ובהחלטות שמקבלים מנהליו.

על מנת שעסק יצליח צריכה להיות תוכנית עבודה ברורה ומפורטת שמגדירה הקצאה של משאבים על ציר הזמן ואשר מיועדת להשגת יעדים מסוימים. ככל שתכנון הקצאת המשאבים יבוסס על הנחות יסוד חזקות וככל שהתכנון יכוון לעשייה אפקטיבית (לעשות את הדבר הנכון) ויעילה (לעשות את הדבר הנכון באופן הנכון) כך יגדלו סיכויי העסק לכבוש את המטרות שהוצבו לו, ובהנחה הסבירה שהמטרות מקפלות בהן רווח ושגשוג, הרי שתכנון ועשייה נכונה יובליו את העסק בסבירות גבוהה להצלחה.

מה שמניע כל עסק ועסק הוא המשאבים שעומדים לרשותו. משאבים פיזיים כוללים קשת רחבה מאוד של אמצעים כמו: מנהלים, עובדים, מכונות יצור, רכבים, שטח עבודה, מחשבים, כסף, אתר אינטרנט, מדיה חברתית, תוכנות ייעודיות, כלים לניהול, חומרים שיווקיים וכדומה. משאבים חשובים ומהותיים ביותר יכולים להיות גם כאלו שאינם ממשיים כמו תרבות אירגונית, ידע, רוח צוות, ערוצי שיווק, זכויות יוצרים, פטנטים רשומים, מוניטין נצבר, שיתופי פעולה וכדומה.

הנחת היסוד הראשונה היא שכל אחד מהמשאבים מצריך אנרגיה (כסף, זמן ניהול, מקום) לצורך תחזוקתו ולכן הקביעה הראשונה צריכה להיות כזו שמשאב שאינו חיוני לעסק לקידום מטרותיו לא צריך להיות נוכח בעסק. צריכים להיפטר ממנו, וזאת אלא אם ישנם שיקולים אחרים לשימורו. כך למשל, אין צורך לשכור, לתחזק ולשלם על שטח של 300 מ"ר כאשר העסק צורך מחצית ממנו וכאשר אין כל סיבה לחשוב שהוא יתרחב בעתיד הנראה לעין. גם אין הגיון באחזקת פקידה נוספת שכל יעודה הוא לגבות את השניה כאשר צורך כזה עולה בתדירות נמוכה מאוד. גם רכב הובלות שעומד מרבית הזמן מתחת לסככה יהיה ככל הנראה מיותר לאחר השוואת החלופה של שכירת שירותי הובלות במקרי הצורך. הנחת יסוד זו מקפלת בתוכה את עקרון האפקטיביות (לעשות את הדבר הנכון או במקרה הזה: להשתמש במשאבים הנחוצים).

הנחת היסוד השניה שמקפלת בתוכה את עקרון היעילות (לעשות את הדבר הנכון באופן הנכון) אומרת שלא מספיק שהעסק נסמך על משאבים חיוניים אלא שכל אחד ואחד מהם צריך לתפקד באופן הנכון והיעיל ביותר לצורך השגת היעדים עליהם הוא מופקד. מנהל השיווק בעסק אמור לעסוק ימים כלילות ביצירת חשיפה ועניין בפני קהלי יעד חדשים. החלטה של המנהל להיעזר בו לסידור המחסן תהיה לא יעילה בהגדרה היות שזו תבוא בהכרח על חשבון הכנסות עתידיות. כך גם עצירה של מכונת CNC מפעילותה השגרתית לצורך יצור של פסלון לשולחנו של המנהל.

לעניין זה ניתן להחריג משאבים בעלי קיבולת יצור גבוהה יותר ביחס לנדרש מהם. כמובן שבמקרים כאלו ניתן ורצוי לנצל את המשאבים העודפים לפעילויות אחרות לצורך קידום העסק. בדוגמא של מכונת ה- CNC, הרי שבזמנים בהם אין היא מייצרת ניתן להפעילה גם לעניינים אחרים שאינם על פס היצור. כך גם לגבי מנהל החשבונות אותו ניתן לנתב לסיוע בעבודות אדמיניסטרטיביות בזמני הבטלה שלו.

קביעת יעדי העסק (בסדר הפוך: רווח, הכנסות), קביעת מושכלת של המשאבים החיוניים והקצאה יעילה שלהם המבוססת על תחשיבים ראליים של תפוקות תביא בסבירות גבוהה להשגת היעדים ואילו למרכיב המזל תישמר פינה שולית בתוצאה הסופית.