אם הייתי צריך לתמצת את העולם העסקי לכדי שני מושגים מייצגים, הייתי בוחר להגיד שזהו עולם של סיכון וסיכוי. אם לא היה קיים הסיכוי (לייצר רווח) כמובן שלא היו קיימים עסקים בעולם ואולם ברוב רובם של המקרים, במקום שבו יש סיכוי, יתלווה אליו גם סיכון (להפסד של כסף, זמן ומוטיבציה).
ישנו מושג בכלכלה שנקרא חזית היעילות. חזית היעילות מתוארת באמצעות גרף שמציג את התשואה הנדרשת ביחס לסיכון שנלקח. חזית היעילות מציגה את התשואה שמשקיע רציונאלי יבקש לקבל כפונקציה של שיעור הסיכון שהוא מוכן לקחת על עצמו. הקשר הוא ישר. ככל שהסיכון גדול יותר כך יצפה המשקיע לפוטנציאל תשואה גבוה יותר ולהיפך, ככל שהסיכון נמוך יותר, כך יסכים המשקיע לוותר על תשואה גבוהה ולהיוותר עם תשואה נמוכה.
את הדוגמאות הטובות ביותר לכך ניתן לראות בשוק הפיננסי (בנקים, אג"ח, מניות). ישנם אנשים רבים שמוכנים להפקיד את כספם בבנק ולא לקבל שום ריבית וזאת בתמורה להבטחה שכספם יובטח מכל וכל. זאת אומרת שתמורת אפס סיכון, במצבים מסוימים אנשים יסכימו שלא לקבל שום תשואה. מצד שני, כאשר יפנה אליהם איש מכירות בקרן השקעות ויברר איתם את העדפתם לגבי מינון המניות המסוכנות בתיק, תהיה השאלה הראשונה שלהם – מה התשואה שעשה תיק עם סיכון דומה בעבר. ככל שנתח המניות גדול יותר כך הציפייה שלהם תהיה לתשואה גבוהה יותר שתושג עליו.
הדברים דומים ברמה העקרונית גם בעסקים. יזם שמעוניין להקים עסק או משקיע שמעוניין להשקיע בעסק אמורים להבין מה הסיכון ומה הסיכוי שלהם. כמובן ששאלה זו בכל הקשור לעסקים היא מורכבת הרבה יותר וכנשאלת השאלה לגבי הסיכוי צריך להבין כיצד בדיוק יחולק הרווח אם וכאשר יגיע, שהרי אם הרווח יצטבר בעסק ולא יחולק, הרי שהמשקיע אמנם ישקיע בעסק מרוויח אבל לו עצמו לא ייצא מזה דבר.
הסיכון מתייחס לצד ההשקעות וסכום ההפסד אליו יכול להגיע היזם או המשקיע בכל מיני מצבי טבע אפשריים. כאן חשוב להבין שהסיכון במקרים רבים לא מסתכם בהשקעה הראשונית שהוא שם לצורך הקמת העסק או רכישתו. במקרים בהם היזם או המשקיע ערב להתחייבויות העסק (וזה מה שקורה במרבית המקרים של עסקים קטנים ובינוניים) הרי שהפסדים כספיים שעלולים להיווצר בעסק עלולים להתגלגל בסופו של דבר לפתחו במידה והעסק ייכשל. ולכן תחשיב טווח ההפסדים מורכב הרבה יותר, ואולם ניתן לחשב ולאמוד אותו במסגרת של תוכנית עסקית מעמיקה, במצבי טבע שונים ומהם להסיק לגבי תוחלת רמת הסיכון.
כשמדובר בניתוח הסיכויים (הרווח שצפוי לייצר העסק לאורך הזמן), הדברים עוד מורכבים הרבה יותר. עסק זו לא עסקה חד פעמית שבסופה נקבע סכום הרווח או ההפסד. לעסק יש עליות ומורדות, תקופות טובות ותקופות פחות טובות. ניתוח מצבי הטבע האפשריים והרווח שעשוי לנבוע לבעלים לא ניתן לחישוב פשוט ובמקום זאת נדרש לגבש תוכנית עסקית מקיפה ויסודית, לבצע את התחשיבים ולבנות את מודל החיזוי. על מודל זה יש להריץ סימולציה שמדמה מצבי טבע שונים ביחס לקצב התפתחות המכירות, תעריפי המוצרים, עלויות הגלם וכל פרמטר מהותי אחר שעשוי להשפיע באופן מהותי.
את תוצאות התוכנית העסקית ניתן לתרגם לתועלת הכספית שעשויה לצמוח לבעלי המיזם במצבי הטבע השונים ובאמצעות אלו ניתן לקבוע את תוחלת הרווח הנקי הצפוי.
שני נתונים אלו – תוחלת הסיכון (ההפסד) ותוחלת הסיכוי (הרווח) אמורים לספק ליזם או למשקיע את האינדיקציה שתאפשר לו לקבל החלטה אם נכון או לא נכון לו להשקיע בעסק. כמובן שהחלטה זו היא סובייקטיבית לחלוטין. היא עשויה להתאים לאנשים מסוימים והיא לא תתאים לאחרים.