אחד הדברים שבעלי עסקים רבים לא יודעים או פשוט נוטים לשכוח היא השאלה: "מהי ההכנסה הנדרשת לעסק בכדי להתאזן?". מהי ההכנסה הממוצעת שעל העסק לייצר בכדי שלא להיגרר להפסדים. גובה ההכנסה הזו נקרא נקודת האיזון והמשמעות שלה היא קריטית לסיכויי ההישרדות של העסק.
לכל עסק יש מגוון סוגים של הוצאות, אשר נחלקות ברמה העקרונית לשני סוגים: הוצאות קבועות והוצאות משתנות.
ההוצאות הקבועות הן כל אותן הוצאות אשר אינן משתנות (או שהשינוי בהן הוא מינורי) ביחס לגובה ההכנסות. לדוגמא – שכר הדירה שמשלם משרד עורכי דין הינו קבוע ללא כל קשר לרמת הכנסותיו. כך גם הוצאות מיסי ארנונה, שכר מנהלים, שכר עובדים קבועים וכדומה.
הוצאות משתנות לעומתן אלו הן הוצאות אשר גובהן ישתנה בהתאם להיקף ההכנסות, גם אם לא באופן ליניארי מובהק. לדוגמא: הוצאות קניות מזון במסעדה מהוות הוצאה משתנה, כמו גם הוצאות חומרי גלם במפעל יצרני. מרכיב ההוצאות המשתנות נמדד באחוזים מתוך ההכנסות.
ישנן הוצאות אחרות אשר יזוהו בעסקים מסויימים כהוצאות קבועות ואילו באחרים יזוהו כהוצאות משתנות, כמו לדוגמא הוצאות חשמל. במשרד עורכי דין תיקבע עלות ההוצאה על חשמל לפי צריכת המזגנים, התאורה וכדומה ואין שום קשר בינה לבין גובה ההכנסות של המשרד. לעומת זאת, במפעל יצרני המפעיל מכונות זוללות חשמל תיקבע ההוצאה לפי נפח העבודה במפעל וזו כמובן קשורה במישרין לרמת ההכנסות.
נקודת האיזון של כל עסק נקבעת כפונקציה של שני פרמטרים בלבד. הפרמטר הראשון הוא: סך ההוצאות הקבועות לחודש. הפרמטר השני הוא: שיעור ההוצאות המשתנות. נקודת האיזון מחושבת לפי סך ההוצאות הקבועות חלקי שיעור הרווח הגולמי (שמשלים את שיעור ההוצאות המשתנות ל- 100%).
נקודת האיזון אמורה להוות תמרור אזהרה עבור בעל העסק בכל הקשור לרמת ההכנסות הנדרשת. כאשר רמת ההכנסות הממוצעת נמוכה מנקודת האיזון, על בעל העסק להבין כי העסק נגרר להפסדים, ולהיפך, כאשר רמת ההכנסות הממוצעת גבוהה מנקודת האיזון ניתן להבין כי העסק צובר רווחיות.
ואולם גם לעניין הרווח וההפסד חשוב להבין כי אלו מהווים רק את מכפלת שיעור הרווח הגולמי בפער ההכנסה הממוצעת ביחס לנקודת האיזון. לדוגמא: מפעל יצרני שנקודת האיזון שלו עומדת על 1 מיליון ₪ לחודש ושיעור ההוצאות המשתנות שלו עומדות על 65% (קרי הרווח הגולמי עומד על 35%) והוא מייצר הכנסה ממוצעת של 1.1 מיליון ₪, הרי שהרווח הנקי שלו בכל חודש עומד בממוצע על ההפרש בין סך ההכנסה הממוצעת לבין נקודת האיזון (100 אלף ₪) מוכפל בשיעור הרווח הגולמי (35%). ז"א, שברמת הכנסה של 1.1 מיליון ₪ מרוויח העסק 35 אלף ₪ נטו לפני מס. תחשיב זהה היה מוביל למסקנה שאותו עסק עם מחזור מכירות של 900 אלף ₪ בחודש היה צובר הפסד חודשי של 35 אלף ₪.
בעניין זה חשוב להבין גם את היחסים שבין ההכנסות הקבועות ושיעור ההוצאות המשתנות והשפעתם על נקודת האיזון. הרגישות של נקודת האיזון ביחס להוצאות הקבועות הולכת וגדלה ככל ששיעור ההוצאות המשתנות גדל. כך לדוגמא, השינוי בנקודת האיזון על גידול בהוצאות הקבועות בעסק עם שיעור הוצאות משתנות של 10% יהיה קטן הרבה יותר מאשר בעסק ששיעור ההוצאות המשתנות בו עומד על 70%. במקרה הראשון, תוספת הוצאות קבועות של 1,000 ₪ תחייב תוספת הכנסות של 1,111 ₪ ואולם במקרה השני היא תחייב תוספת הכנסות של 3,333 ₪ (פי 3!!!).