שכירים רבים מוצאים עצמם בהתלבטויות לגבי פתיחת עסק עצמאי. לאחר שנים ולעיתים רבות, של עבודה כשכירים בחברה, בכפיפות למנהל שמכתיב את סדר יומם הם מרגישים מיצוי, הם מרגישים שצברו מספיק ניסיון, ידע וקשרים והם מעוניינים לעשות לביתם.
אחת הסיבות השכיחות לרצונם לעזוב ולפתוח עסק עצמאי הוא להיות אדונים לעצמם ולזמנם ולהיות חופשיים לקבל החלטות כראות עיניהם. אבל האם אכן זהו המצב? האם בעל עסק הוא באמת עצמאי אשר יכול לקבוע בעצמו ולעצמו את סדר היום שלו? ובכן, למרבה הצער ברוב רובם של המקרים התשובה היא: לא.
כל עסק, על מנת לפעול זקוק לגורמים חיצוניים כמו בנקים לצורך מימון השקעות ומימון הפעילות השוטפת, ספקים שיספקו את חומרי הגלם, קבלני משנה שיבצעו חלק מהעבודה, לקוחות שבלעדיהם אין לעסק זכות קיום, רשויות להם הוא צריך לספק את הדרישות הקבועות בחוק, וכמובן עובדים שאמורים לבצע את העבודה או לסייע בניהול העסק. כל הגורמים הללו מהווים נדבך הכרחי לקיום העסק. על אף שברוב המקרים למרביתם יש תחליפים, עדיין חוקי המשחק שנקבעים מול כל אחד ואחד מכתיבים דרישות שעל העסק ובעליו לעמוד בהם, אחרת העסק פשוט לא יישאר במשחק.
כך לדוגמא, הבנק ידרוש שקיפות מלאה של העסק לגבי מצבו הפיננסי והוא יתנה את מתן מסגרות האשראי בתנאים שנקבעו עימו, עליהם הוא יצטרך לשמור. חריגה מהם עלולה להביא את הבנק להחליט על שינוי כללי המשחק מולו ובמקרים מסוימים הדבר עלול להיגמר רע מאוד.
על הספקים חלה המחויבות לספק לעסק את הסחורה אותם הם מייצרים בלוחות הזמנים שנקבעו וברמת האיכות שהוגדרה ואולם הספקים מצידם ידרשו לקבל את התשלום במועד המסוכם, שאם לא כן הם עלולים להפסיק את ההתקשרות באחת ולהותיר את בעל העסק ללא חומרי הגלם הנדרשים לו לצורך היצור.
הרשויות (מע"מ, ביטוח לאומי, מס הכנסה) ידרשו מהעסק להציג בפניהם דוחות חודשיים או דו-חודשיים, דוחות שנתיים ותשלום במועד של הסכומים הנגזרים מדוחות אלו. חריגה מכללי משחק אלו עלולה להיות מאוד לא נעימה ובמקרים מסוימים אף קטלנית בתוצאותיה כלפי העסק.
לקוחות מספקים את ה"דלק" לעסק. הם אלו שאמורים לייצר לעסק את תזרים המזומנים ובסופו של דבר את הרווח, ואולם על מנת שזה יקרה העסק נדרש לרצות את אותם לקוחות ולהשביע את רצונם. שירות קלוקל, מוצרים פגומים (ביחס לדרישות שהוגדרו), שירות לקוי ואפילו יחס אישי קר עלולים לגרום ללקוחות לחפש פתרונות אחרים לצרכם אצל מתחרים. העסק נדרש לעשות ימים כלילות בכדי לגרום ללקוחותיו להישאר מרוצים.
ולגבי העובדים המצב עשוי להיות מאתגר הרבה יותר. העובדה שהעסק הוא ששוכר את העובדים לא מפחיתה מרמת התלות שלו בהם. במקרים רבים יוצא שהעובדים מנהלים את בעלי העסק ולא להיפך. הם דורשים את זכויותיהם, מבקשים להתייחס לצורכיהם וגם בענייני השכר והתנאים הנלווים צפים ועולים מפעם לפעם דרישות חדשות, גם כאשר מצב העסק לא מאפשר זאת.
ובתוך כל זה אמור מנהל העסק להתנהל. עליו למצוא את האיזון שיביא את כל הגורמים מסביבו להיות שבעי רצון ובה בעת הוא אמור להרוויח כסף. ובכן, זוהי משימה לא פשוטה לחלוטין ובלשון המעטה. הניסיון לשפר את שביעות הרצון עם הלקוחות עלול לעלות בפגיעה ברווחיות (כתוצאה מהוזלת מחירים או הגדלת ההוצאות לצורך שיפור המוצר או השירות), העלאת שביעות הרצון של הספקים (באמצעות הקדמת תשלומים) עלולה להצריך מימון בנקאי גדול יותר שלא בהכרח יינתן על ידי הבנק, וכך הלאה.
בסופו של דבר, אמנם עובד שכיר צריך לתת דין וחשבון למעסיקו או מנהלו ואולם עצמאי נדרש לתת דין וחשבון, להתחשב ולהשביע רצון אצל קשת רחבה מאוד של גורמים, אשר בהם העסק תלוי ובלעדיהם הוא עלול לשבוק חיים.