מתי וכיצד לגייס משקיע לעסק?

עסקים נדרשים לגייס לעיתים במהלך חייהם משקיע, אם לצורך כיסוי גירעונות שהצטברו ואשר מאיימים על קיומם כעסק חי ואם לצורך התרחבות ומיצוי הזדמנויות עסקיות שנקרו בדרכם. השאלה לגבי העיתוי המתאים ביותר להכנת תוכנית עסקית ליציאה לגיוס הון והאופן שבו יבוצע תהליך זה תלויה רבות בסוג העסק ושלב החיים שבו הוא נמצא. ישנם כמובן גם פרמטרים נוספים שמשפיעים על ההחלטה מתי וכיצד לבצע את הגיוס כמו מידת הנחיצות של ההשקעה, מידת הדחיפות ומידת המוכנות של הבעלים להכניס לעסק שותף חדש.

תוכנית עסקית היא הכרחית לצורך גיוס

ככלל, על מנת לשכנע משקיע פוטנציאלי להשקיע בעסק יהיה עלינו לגרום לו להאמין שהשקעתו תישא פירות ראויים. ואולם, ההגדרה "ראוי" תתפרש אחרת בכל מקרה ומקרה כתלות באופי של המשקיע ומידת המוכנות שלו לקחת סיכונים בתמורה לסיכויים וכתלות ברמת הסיכון של העסק, שהיא כמובן עניין סובייקטיבי הניתן לפרשנות אישית. הדרך הנכונה ביותר להמחיש את סיכויי ההצלחה של המיזם תהיה באמצעות תוכנית עסקית.

בקצה אחד של הסקלה ניתן למצוא עסקים שמוגדרים כיציבים, וותיקים ורווחיים. בצד השני ניתן למצוא סטארט אפים או מיזמים חדשים לקראת הקמה. במקרה הראשון של עסק וותיק ויציב תהיה רמת הסיכון העסקי נמוכה משמעותית מזו של סטארט אפ או מיזם בראשית דרכו, והסיבות ברורות מאליהן. בעוד בעסק הוותיק ניתן לנתח ולבחון מקרוב את כל מכלול הפרמטרים המשפיעים על הכנסותיו ורווחיותו, לנתח את התמורות בשוק, את עוצמת התחרות ואת הרגלי הצרכנים, הרי שבסטארט אפ המצב בדרך כלל הפוך לחלוטין. היכולת לחזות בבירור את מוכנות קהל היעד לרכוש את המוצר החדש שמתכנן המיזם לפתח היא כמעט בלתי אפשרית, ולעיתים גם רמת הביטחון בכל הקשור למידת ההיתכנות בפיתוח המוצר אינה ברורה. בעסק חדש שאמור לעסוק בתחום סטנדרטי רמת הקושי לחיזוי העתיד נמצאת איפה שהוא בין העסק הוותיק והסטארט אפ. תוכנית עסקית מקצועית אמורה לתת את הדגשים הייחודיים של כל סוג של מיזם.

גם אופי צורכי ההון של חברות כאלו הוא שונה. בעוד שחברה יציבה תשאף בדר"כ לגייס הון לצורך התרחבות, רכישת פעילות מתחרה או משלימה, מיזוג וכדומה, הרי שסטארט אפ או מיזם בהקמה יהיה תלוי במקרים מסוימים בגיוס ההון על מנת להתקדם.

וכאן עולה השאלה מתי נכון לחברה לגבש תוכנית עסקית ולצאת למהלך של גיוס הון. ובכן, לאחר שהבחנו בין שני סוגים של עסקים (שהם כמובן לא מייצגים את כלל סוגי העסקים), קל להבין שהעיתוי לגיוס הון עשוי להיות שונה לחלוטין במקרים שונים. בעוד לחברה המבקשת לגייס הון לצורך מימוש הזדמנות עסקית תהיה את השהות הנדרשת לכך והיא תוכל להרשות לעצמה להיות מאוד ביקורתית עם המשקיעים הפוטנציאליים המתעניינים בה, הרי שלחברת סטארט אפ הזמן הוא הגורם המסוכן והקריטי ביותר. שעון החול קוצב את הזמן ובכל יום מתקרב המועד שבו ייגמר הכסף בקופה, וכשזה יקרה, המעבר ממצב של חברה בעלת פוטנציאל אדיר לחברה בקריסה יהיה כמעט מיידי.

במילים אחרות, חברה יציבה לכל היותר תאבד סיכוי להצליח יותר. חברת סטארט אפ תאבד את הסיכוי לחיות. ההבדל הזה הוא רב משמעות בהתייחס לגישה של בעלי החברה לגייס את ההון. בעלים של חברת סטארט אפ יצטרך לאמץ לעצמו פני פוקר בכדי שלא להסגיר את החרדות בהן הוא שרוי מהחשש שהמשקיע איתו הוא מדבר יחליט לפרוש מהמו"מ. בחברה וותיקה ומבוססת הבעלים יוכל להרשות לעצמו להתנהג כמו פופאי.

משקיעים בעלי ניסיון יידעו לזהות בנקל את הסיטואציה שבה נמצאת החברה בה הם רוצים להשקיע. היכולת של הבעלים לטשטש את המצב ואת מידת הלחץ בה הם שרויים תהיה מוגבלת מאוד. זיהוי לחץ מצד בעלי החברה יאפשר למשקיע הפוטנציאלי להתנהל בדרך שתאפשר לו להשיג תוצאות הרבה יותר טובות עבורו והוא יוכל לתמרן את עיתוי ההשקעה בפועל ולנהל את התהליך לפי הדרך שהוא ייקבע ופחות בהתבסס על המתווה שגובש במסמך תוכנית עסקית.

כיצד לגייס משקיע לסטארט אפ?

גיוס משקיע לעסק פעיל זה לא עניין של מה בכך ואולם גיוס משקיע לסטארט אפ זה עניין שעלול להיות קשה הרבה יותר. בכדי להבין את ההבדל צריך להבין את עקרון הסיכוי/ סיכון בהשקעות. עקרון הסיכוי/ סיכון קובע כי משקיע רציונאלי יבקש לקבל תשואה גבוהה ככל שרמת הסיכון של העסק גבוהה יותר. במילים אחרות הוא יבקש לראות סיכוי להשגת תשואה גבוהה יותר ככל שרמת הסיכון לממש את התחזיות שהוצגו לו לגבי העסק גדלה.

בעסק ותיק, יציב במחזורי ההכנסות שלו, המייצר רווחיות גולמית יפה ורווח נקי בעקביות, שפועל בתחום שמרני ויציב שלא סובל ממהמורות וסיכונים מיוחדים קל לנבא ברמת סבירות גבוהה את התוצאות לעתיד. קל יחסית גם להעריך את התוצאות הצפויות לאור מהלכים יזומים מתוכננים. ולכן, עסק מסוג זה שיציג גם אטרקטיביות עסקית, סביר שיוכל לייצר עניין בקרב משקיעים פוטנציאליים אשר מתעניינים בתחום בו הוא עוסק וסביר גם שהוא יוכל לגייס משקיע במחיר סביר שייקבע בדרך כלל לפי מספר שנות החזר על ההשקעה (בדרך כלל 3-5 שנים לחברה פרטית שאינה נסחרת בבורסה).

ואולם המצב שונה לחלוטין בכל הקשור לחברות הזנק (סטארט-אפ). חברת סטארט אפ נמצאת בשלב כלשהו בתהליך שמטרתו להפוך מחלום למציאות רעיון חדשני למוצר או שירות, יש לה חזון ויש גם תוכנית עסקית מגובשת שמיועדת לנתב אותה להצלחה. חברת סטארט אפ מאופיינת במספר עצום של פרמטרים שאינם ידועים ואת חלקם לא ניתן אפילו לאמוד. רמת הסיכון לכישלון היא נגזרת של מכפלת כל מרכיבי הסיכון של כל הפרמטרים, וזה, מבלי שום צורך או יכולת פרקטית לחשב, אומר שהסיכוי של סטארט אפ להצליח הוא זניח לעומת הסיכון שלו להיכשל.

ולמרות זאת, מדוע ישנן חברות סטארט אפ מצליחות לגייס סכומי עתק? מדוע מרבית ההשקעות שבוצעו במהלך שנים רבות ברצף נותבו לחברות סטארט אפ שטרם מכרו מוצר אחד עדיין? הסיבה לכך נעוצה במימדי הסיכוי הנצפה. ביכולת של היזמים לגרום למשקיעים הפוטנציאליים להסתנוור מהפוטנציאל העצום של המיזם ביחד עם מתן תחושת בטחון שהצוות שמוביל את המיזם יודע בדיוק מה הוא עושה.

הדבר דומה מאוד להימורים. השקעה קטנה יכולה להניב רווח ענק, ואולם הסבירות הגבוהה היא כי מלוא ההשקעה תרד לטמיון. הסיבה שלמרות זאת, כל כך הרבה אנשים משקיעים סכומים ולעיתים גבוהים מאוד בהימורים נובעת משתי סיבות: הסתנוורותם לנוכח הפרס הגדול שיכול ברגע אחד לשנות את מסלול חייהם, ביחד עם התעלמות מוחלטת מהסיכוי האפסי לזכות בפרס זה.

ובכן, ההשוואה היא לא באמת הוגנת שהרי חברות סטארט אפ כן באות עם אג'נדה אותה ניתן לבחון ולהעריך וההשקעה בהן היא לא שרירותית מהמותן ועם זאת, עדיין הסיכונים הכרוכים בגורמים בתוך המיזם ומחוצה לו, שאותם כמעט ובלתי ניתן לצפות מראש גדולים מאוד.

ולכן ההשוואה הנכונה יותר תהיה להימורים בספורט, בהם לרוכש כרטיס ההימורים יש דעה מוצקה ואמון מלא בקבוצה עליה הוא מהמר, וזאת היות והוא מאמין שהוא מכיר אותה, את יכולותיה ואת סיכויה מול הקבוצה המתחרה.

מתוך ההשוואה המסוימת לעולם ההימורים ניתן כבר להבין כי משקיע אופייני בסטארט אפ הוא אדם שמוכן לקחת סיכונים תמורת סיכויים שערכם משמעותי ואולם בשונה ממהמר, משקיע בסטארט אפ ירצה לדעת שהיזמים אכן מבינים את העולם שבו הם מתכוונים לשחק, שהם מכירים טוב את התחום, הסביבה העסקית, את קהל היעד ואת החוקים הרלוונטיים והרגולציה. כמו כן שהמודל העסקי אותו הם גיבשו אכן "מחזיק מים" ובעל סיכוי אמיתי להתממש.

ומתוך הבנת האופי של המשקיע האופייני של סטארט אפ ניתן להבין כי על היזמים להציג בפני משקיעים פוטנציאליים רמת מוכנות ובשלות גבוהים מאוד ויכולת לענות על השאלות הקשות שהם צפויים להישאל.

מנהל צריך לדעת לשאול את השאלות הנכונות

מנכ"ל לא צריך לדעת הכל אבל הוא בהחלט צריך לדעת לשאול את השאלות הנכונות ואת האנשים הנכונים. בחברות גדולות הדבר בא לידי ביטוי באופן ברור. מנכ"ל של חברה גדולה יודע להקיף מסביבו סמנכ"לים מקצועיים בתחומי הכספים, השיווק, המכירות, התפעול, הרכש ומשאבי האנוש והוא יודע להפנות עניינים מקצועיים אשר דורשים ידע והיכרות מעמיקים במיוחד ליועצים בעלי ניסיון וידע מוכח. יש לו בדרך כלל את המשאבים הנחוצים לצורך כך ותפקידו לברור את ההמלצות ולקבל החלטות מתוך ראייה מרחבית כוללת אשר לוקחת בחשבון את מכלול השיקולים.

בחברות קטנות הדברים מתנהלים לרוב אחרת. ניתן לראות במקרים רבים את המנכ"ל עסוק במגוון רחב של תחומים מקצועיים מבלי שקיבל את ההכשרה המתאימה ומבלי שצבר את הניסיון המספק. הדבר נובע הן מהעדר מודעות לחשיבות בהתמחויות מקצועיות והן משיקולים כלכליים מטעמי חסכון או אי יכולת לעמוד בהוצאות הנלוות לזה.

ולכן, רבים מהעסקים מתנהלים באופן לא יעיל ולא אפקטיבי, עושים טעויות וחוזרים על אותן טעויות בוורסיות אחרות ומוצאים עצמם מבזבזים משאבי זמן יקרים של אנשי המפתח בחברה, וזאת במקום לקדם את העסק. בתוך כך ניתן לראות בעסקים רבים את בעלי העסק כשהם משקיעים זמן רב בניסיון להבין את המצב הפיננסי שלהם, בניסיונות חוזרים ונשנים לגייס מימון בנקאי לעסק שזקוק נואשות למזומנים, או בניסיונות כושלים לשווק את העסק, לשכור עובדים לא מתאימים לתפקיד ועוד. כמובן שמעבר לאי השגת התוצאות במקרה הטוב, וגרימת נזקים במקרה הרע, יוצא שאותם מנהלים מבזבזים את עיקר זמנם לריק על חשבון קידום העסק ופיתוחו העסקי.

על מנת להיפטר מהרגלים מסוכנים אלו על בעל העסק להבין ולהפנים שנושאים מקצועיים דורשים מיומנות וניסיון של אנשי מקצוע לצורך השגת תוצאות טובות. על מנת להבין את המצב הפיננסי של העסק נדרש רואה חשבון, חשב או יועץ פיננסי שיודע לבנות תחזית תזרים מזומנים, יודע לנתח את מצבת ההתחייבויות והנכסים של העסק, יודע לנתח את נקודת האיזון ויודע לחשב מראש, לנתח את הרגישויות של התוצאות ולהבין את המשמעויות הפיננסיות לפני ביצוע שינויים מהותיים בעסק.

על מנת לייצר יחס עלות/ תועלת אופטימלית בערוצי השיווק נדרש איש שיווק מיומן שמכיר את מגוון ערוצי השיווק הדיגיטליים והאחרים, שיודע לנתח את המקומות שבהם נמצאים קהלי היעד הרלוונטיים ושיודע כיצד לבנות תהליך שיווקי שאיתו יוכל להגיע להמרה אופטימלית.

על מנת לצמצם את הטעויות בקליטת עובדים לא מתאימים (טעויות שכרוכות בדרך כלל בנזקים גדולים מאוד לעסק) נדרש גורם בעל ניסיון וידע בתחום משאבי האנוש, שיוכל לאתר מועמדים בעלי תכונות ויכולות מתאימות.

כל אלו דורשים ידע. אינטואיציה, טובה ככל שתהיה לא תספק.

ואולם שכירת אנשי מקצוע בתחומים הללו היא לא אפשרית עבור מרבית העסקים. ואולם ממילא אין צורך בשכירת עובדים במשרה מלאה למשרות אלו שכן בעסקים קטנים, היקף הפעילות הנדרשת לצורך כך מאוד מצומצם. ולכן האלטרנטיבה שעומדת בפניהם והיא גם האלטרנטיבה הנכונה ביותר היא לשכור יועצים חיצוניים ופרילנסרים לביצוע משימות אלו. שכירת יועצים מאפשרת ליהנות מרמת המקצועיות הגבוהה ביותר וזאת בעלויות שוות לכל כיס.

קבלת סיוע באמצעות אנשי מקצוע תאפשר למנהל לקבל חוות דעת מקצועית ומנומקת לעניינים מהותיים, היא תאפשר לו לקבל החלטות מתוך גישה רציונאלית ולאחר ניתוח יסודי של הדברים וזאת במקום מתוך גישה אינטואיטיבית שעלולה להתברר בדיעבד וברוב המקרים כשגויה, היא תצמצם את כמות הטעויות ותגדיל את כמות ההצלחות והיא תאפשר לו להתמקד בדברים החשובים בעסק לצורך התפתחותו התמידית.

מנכ"ל מקצועי שיידע לאתר, לבחור ושכור את אנשי המקצוע הרלוונטיים עבורו יגיע לתוצאות טובות הרבה יותר מאשר אם יבצע הכל בעצמו.